שלום וברכה מורי ורבותי!
השעה שלנו לחינוך ההורים, שממנה נגיע בעזרת ה' יחד להצלחה הגדולה בחינוך הילדים.
מה עושים אם בימי הסגר הללו אומר לך הבן שלך: "אבא! משעמם לי, נמאס לי, אני לא יכול, אני לא מוכן, אני חושש, אני מפחד, אני רוצה לברוח! אני רוצה לצאת מהבית"?
הילד מתחיל להשתולל, הילד מתנהג בצורה לא הגיונית, ואתה כבר לא יכול לעמוד מולו.
מה עושים בכאלו מצבים?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
שלושה שלבים בלבד!
השלב הראשון – תבין את הילד שלך, ואם הוא הבן שלך, אתה אמור להבין אותו טוב יותר מכל אחד אחר. כי הוא פחדן בדיוק כמוך וחששן בדיוק כמוך, והיפראקטיבי בדיוק כמוך.
אתה התורשתיות שלו, אתה הוא זה שהובלת אותו למצב בו הוא נמצא היום.
אתה באמת כמוהו, אל תנסה להתכחש לזה.
ולהיפך, זה שזה כל כך מרגיז אותך וכל כך מעצבן אותך, זה רק בגלל שאתה רואה את עצמך בקטן.
תשלים, תבין ותראה לו עד כמה אתה מבין אותו.
תפתח את השיחה בכך ש"אני מבין אותך, יודע מה עובר עליך, כואב את כאבך, ורוצה להפוך את העולם בכדי לעשות לך טוב".
השלב השני – תיגש אליו ותאמר לו: בוא אתה כילד ותאמר לי מה אתה מציע לעשות, בוא ותביא פתרון לבעיה.
אם הקדוש ברוך הוא אמר "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) בכדי לחנך כל אחד מאיתנו ש'יהיה הגדול מתייעץ עם הקטן' (רש"י במקום), כל שכן וקל וחומר שיש להתייעץ עם הקטן כאשר הדבר נוגע לחייו של הקטן.
שב איתו ביחד, תן לו להגיע למסקנה הנכונה, כי כאשר הוא מגיע למסקנה, הרבה יותר קל לו לבצע אותה מאשר כאשר אתה ורעייתך מפילים עליו את התיק ומחליטים בשבילו מה היא המסקנה האחרונה.
והדבר האחרון – בכל שלב, ולא משנה מתי, גם באותה שיחה וכל שכן וקל וחומר לאחר מכן, לא להפסיק להחמיא לילד.
לספר לו עד כמה הוא גדול, עד כמה הוא מדהים ועד כמה הוא חושב ממש כמו דעת תורה.
ככל שתחמיא לו יותר, כך הוא יהיה בראש שלך ובדרך שלך יותר.
כי עם שני דברים תינוק נולד משחר היוולדו: עם תאווה למתוק ועם תאווה לכבוד.
וכל מחמאה מרוממת, מגדלת ומחברת וגורמת לו להשתלב בדרך המדהימה שלך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!