מדוע הורה הגר"ח שבב"ב לא צריך מסכות? | הרש"ב גנוט

30 שנה חלפו ממלחמת המפרץ וניסיו הגדולים. כולנו זוכרים את הטילים שנפלו מסביב לב"ב ובגבולה, כשבב"ב עצמה לא נפלו טילים, כהבטחת מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א.

ליל שישי ב' בשבט זכור לכל תושבי "אזור א'" כליל כל החרדות. האזעקה העירה אותנו בערך בשתיים בלילה וכולנו אצנו רצנו לחדר האטום, הדלת נסגרה ומיד החלו פעולות הדבקת סדקי הדלת והחלונות ביריעות ניילון ודבק, כשמיד החלו רעמי הטילים.

למחרת אותו הלילה, בו שהו כולם מספר שעות בחדר האטום, הגיעו המונים לשמוע את הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בשיעור שנערך ברמת אלחנן. השיעור עסק בהלכות פיקוח נפש בשבת הקרבה, כאשר הגר"י פתח את שיעורו וסיפר שבשעת האזעקה, פתח מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א את חלון ביתו, נשם אויר מלוא ראותיו ואמר באידיש: ""א, אזא גוטע לופט", ("איזה אויר מצוין"…), ובכך הוריד בבת אחת את מפלס הלחץ והחרדה, לפחות בעיר התורה בני ברק.

מרן הגר"ח שליט"א הורה לכל השואלים שבבני ברק אין צורך במסכות אב"כ ולא צריך לאטום חדרים, ואין ספור יהודים ניצבו בתור, כדי לשמוע זאת במו אזניהם.

מספר הרה"ג ר' יוסף שלום מאיר שליט"א מאלעד: "אף אני אזרתי אומץ ויחד עם חבר מהישיבה נעמדנו בתור הארוך. נכנסנו ושאלנו במה להתחזק לקראת המלחמה. השיב מרן שליט"א: "אתם בישיבה? תמשיכו ללמוד תורה ולהתחזק בתפילה". שאלנו: "ומה עם המסיכות וכל הדברים?"… ר' חיים הניף ידו בביטול והפטיר לעברינו: "שוב פעם השטויות האלו?!"…

-מדוע טרח מרן שר התורה שליט"א להרגיע כל כך את הציבור?

תשובה לכך נמצאת בספרו של מרן שליט"א "אורחות יושר" (עמודים עה- עו), ואלו הדברים: "יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורענויות, כגון מחלות ומלחמות ומאנשים רעים וכו', והם כל ימיהם בפחדים ורעדות ודאגות מכל מיני דברים שמא יהיה כך, ויש שמרוב פחדים מתייראין לנסוע למקום אחר, ויש שמתייראים לצאת מביתם ר"ל, וזו הנהגה מאוד לא טובה. וגם הדאגות מזיק לגוף וגורם לכל מיני מחלות ר"ל, כמ"ש בסנהדרין (ק, ב) "לא תיעול דויא (דאגה) בלבך דגברי גבורין קטיל דויא". וכל זה ממיעוט אמונה, שאם היה מאמין באמונה שלימה שהכל בא מהקב"ה ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה, א"כ מה לו לפחד.

אם ח"ו נגזר עליו, אין חכמה ואין תבונה לנגד ה', ואם לא נגזר, אין לו מה להתיירא. ואנחנו תמיד כל רגע ביד ה', בין בזמן שלום ובין בזמן מלחמה, והרבה דרכים למקום, ואין לפחד אלא רק מהקב"ה. יש להתפלל להקב"ה שיהא הכל טוב ולא יותר, ושיבחו חז"ל (תענית כ"ב א') לאנשים ששמחים תמיד ומשמחים אחרים ואמרו שהם בני עולם הבא".

(בחודש שבט בשנה שעברה הצגתי את הנ"ל בפני מרן הגר"ח שליט"א, באמצעות נכדו הרה"ג רבי אריה קניבסקי שליט"א, שהתעניין האם אכן, זאת הסיבה שמרן שליט"א כה טרח אז להרגיע את הציבור, ומרן שליט"א השיב בחיוך: "אולי"…).

חז"ל החשיבו את בני האדם שדואגים ומפחדים כל הזמן כחוטאים, כשהפחד שלהם מגיע מחטאים. "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד. אמר ליה: "חטאה את, דכתיב "פחדו בציון חטאים". אמר ליה: "והכתיב "אשרי אדם מפחד תמיד"? אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב".

המסילת ישרים (פ"ט) כותב לנו ש"ממפסידי הזריזות הוא רוב הפחד וגודל המורא מן הזמן ותולדותיו, כי פעם יירא מהקור או מהחום, ופעם מהפגעים, ופעם מן החלאים, ופעם מן הרוח, וכן כל כיוצא בזה… וכבר גינו חז"ל את המידה הזאת ויחסוה אל החטאים, ומקרא מסייעם דכתיב "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים", עד שאמר אחד מן הגדולים אל תלמידו בראותו אותו מתפחד, חטאה את".  

בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר די"א ע"ב) מבואר שהפחד בענייני העולם הזה אינו אלא דמיון שנדמה לאדם שמפחד מפני סכנת העולם הזה. אך בקרב ליבו האדם מפחד מפני חטאיו. כלומר, הפחד בענייני העולם הזה אינו אלא תחליף לפחד מפני החטא. המכתב מאליהו (ח"ד עמו' 232) מסביר זאת כך: "נצא נא ונחשוב ונתאר לנו את הפחד שיפחד האדם כשחרב חדה של שונאו בנפש מונחת על צווארו, כשברור לו ששונאו רוצה ויכול לרצחו נפש. מכל מקום פחד זה אינו אלא תחליף.

שורש פחדו הוא פחד מפני עונשי הגיהינום על חטאיו, כי אילו היה שלם בנפשו בלי שום פגם, לא היה מפחד כלל. הרי הדבק בדבקות גמורה לה' יתברך, מה יש לו לפחד? – "ה' לי לא אירא מה יעשה אדם לי"!!".

כאשר הפחד נצרך, כמו להיזהר ממקומות סכנה, לא לחבור לאנשים מסויימים העלולים להזיק ולהתרחק מעסקאות מחשידות וכדומה, הרי שיש סיבה ותכלית מעשית לפחד. אך מסתם כך לפחד ולחשוש מה יקרה ומה יהיה, איך נסתדר ומה יקרה אילו, לא ייצא דבר מועיל, מלבד כאבי לב וחרדות. הפחד אינו מוביל לשום מקום.

▪︎▪︎▪︎▪︎

אלינו, אנשים פשוטים שכמותינו, לא מגיעים המוני בית ישראל כדי להרגיע חששות ופחדים. אך לכל אחד מאיתנו ישנה משפחה ואותם צריך להרגיע כל העת, לסלק חששות רחוקים ולסלק פחדים מיותרים. אין סיבה להילחץ מכל דבר מה, ואדרבה, עלינו להרגיע את הסובבים אותנו ולשמחם. הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל כותב (בקונטרס 'וידעת כי שלום אהלך'): "דבר נוסף הנובע משליטת הרגש אצל האישה הם הפחדים השונים. הבעל או הילד מאחר להגיע הביתה והאישה נמוגה מפחד וחוששת כבר לגרוע ביותר… על הבעל לדעת שפחדים אינם מעוגנים בהגיון אלא נובעים מהרגש. ככל שהרגש שולט יותר, כך הפחדים גדלים". לפיכך, כותב הגר"ח פרידלנדר זצ"ל, הבעל צריך להרגיע את רעייתו ואת בני ביתו, בכל פעם שהם חרדים ומפחדים, ולהשתדל לא להגביר את הפחדים והלחצים.

בתקופה כה לחוצה, בה כולם חוששים מנגיף הקורונה המאיים על העולם, אולי הגיע הזמן להירגע מעט, לשנן את דברי הרמב"ן הנודעים בפרשיות אלו, ש"כל דברינו ומקרינו כולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו עונשו, הכל בגזרת עליון". 

*פורסם ב'קוראים אלעד'