בשל ההערכות הללו, ובעקבות דו"ח שפרסם מבקר המדינה ב-2016 אשר מצא כשלים במיגון אתרים מסוג זה, מיפו בפיקוד העורף את המתקנים האסטרטגיים שעשויים להוות יעד לתקיפה. לפי הפיקוד, שפגיעה בהם עלולה לשתק בשעת חירום את שגרת החיים בארץ לאורך זמן. כחלק מהמיפוי הוחלט למגן כמה אתרים בכל אזור בארץ. הצבא יבנה בכל אתר כזה קירות מבטון מזוין, יחזק את התקרות, ויתקין דלתות עמידות להדף ואמצעים למניעת פגיעה של רסיסים. בנוסף, ייתכן שחלק מהתשתיות ייטמן בקרקע.
מערך הטילים של חיזבאללה אינו מאפשר לו כיום לפגוע במדויק במספר רב של מתקנים אסטרטגיים, אך הארגון פועל לשפר את יכולותיו בתחום בסיוע של איראן. חלק מהתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה נועדו לפגוע בהעברת אמצעים לדיוק ירי טילים לידי הארגון הלבנוני, אולם במערכת הביטחון סבורים שחיזבאללה מחזיק כבר היום מספר מצומצם של טילים מדויקים שיוכלו לאיים על תשתיות חיוניות בישראל. לפי פרסום של מכון מחקר בריטי, חיזבאללה מחזיק בין 20 ל-200 טילים מדויקים. האיום על המתקנים הללו קיים גם מכיוון רצועת עזה, אולם חיזבאללה מחזיק בטילים רבים יותר ומדויקים יותר לעומת הארגונים ברצועה.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ציין בסוף השבוע האחרון שורה של אתרים אסטרטגיים בישראל שארגונו מסוגל לפגוע בהם. בראיון לרשת הטלוויזיה אל-מנאר הציג נסראללה את מפת ישראל, ואמר כי "חיזבאללה יכול לגרום לנזק עצום". לדבריו, "אזור החוף הישראלי באורך 70 ק"מ, בין נתניה לאשדוד, הוא האזור האסטרטגי ביותר. האזור הזה כולל אתרים כמו נמל התעופה, מחסני נשק, נמלי תל אביב ואשדוד ועוד". בראיון, שניערך לרגל ציון 13 שנים למלחמת לבנון, אמר מזכ"ל חיזבאללה כי ארגונו פיתח מאז את יכולותיו. "יש לנו נשק התקפי מפותח יותר הן באיכות והן בכמות. יש לנו טילים מדויקים ומל"טים", אמר/
דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני שלוש שנים קבע שישראל לא מוכנה כראוי לאיום רקטות וטילים. המבקר כתב בדו"ח כי למשרד האנרגיה ולרשות החשמל אין תוכנית "כמענה לאיומים העדכניים של פגיעות ירי בעורף ולאסונות טבע בשל מזג אוויר חריג, ובין השאר גם לאיומים על מקטעי רשת החשמל". המבקר התריע בדו"ח כי הממשלה וארגוני החירום צריכים להיערך לאיום בדחיפות. "בשל קצב התרחשות אירועי החירום בישראל מן הראוי שהדבר ייעשה ללא דיחוי", כתב המבקר. החשש מפני פגיעת טילים בשעת חירום התממש במבצע צוק איתן ב-2014, אז נגרמו נזקים לרשת החשמל בשל פגיעת רקטות, בעיקר באזור עוטף עזה, כך שתושבים ישבו בחלק מהזמן בחדרים ממוגנים ללא חשמל.
הממשלה הקצתה ב-2018 תקציב של 150 מיליון שקלים למיגון מבנים מפני טילים בכל הארץ, בראשם מבני ציבור ותשתיות לאומיות. במקביל למכרז על מיגון התשתיות הלאומיות, פיקוד העורף ומשרד הביטחון ביקשו מחברות פרטיות להציע פתרונות מיגון לבתים פרטיים שאינם ממוגנים. מפקד פיקוד העורף אמר בדיון בכנסת בשנה שעברה כי ל-2.5 מיליון אזרחים בישראל אין מיגון ראוי, וכי 700 אלף בתים אינם ממוגנים. בקשה דומה של פיקוד העורף פורסמה השבוע גם בנוגע למיגון של מוסדות בריאות ברחבי הארץ.
