לאור רגישות הנושא, 'המחדש' מפרסם את העדות שהגיעה למערכת ככתבה וכלשונה:
"אני מתגוררת בבית שמש בשכנותה של אלמנתו הטריה של הר"ר נפתלי ברנשטיין זצ"ל שנפטר בשבוע שעבר ביום חמישי במחלקת קורונה באחד מבתי החולים המרכזים בארץ כשהוא בן 47 בלבד ל"ע
אתמול כאשר נחמתיה סיפרה לי תוך כדי בכי נורא, סיפור מזעזע שראיתי לנכון להביאו לפניכם לפרסום ב'המחדש' ואולי יהיו הדברים לתועלת:
"ביום חמישי בלילה ט"ו בשבט קיבלה המשפחה טלפון בהול מבית החולים הקורא להם לבא ולהיפרד ברגעיו האחרונים של אביהם.
היא וילדיה מיהרו למחלקה, וכאשר הגיעו לשם נתקלו במין חומה של אטימות כשמנעו מהם להיכנס למחלקה ע"מ להיפרד ממנו למרות שנקראו ע"י בית החולים.
בתחילה הם דרשו שיעטו על גופם מיגון מלא וכו', אחרי שעטו על עצמם את כל מה שנדרש, עיכבו אותה בטענה שהכפפות על האצבעות לא מגינות מספיק כי מתחתיהם יש את הטבעות… ועוד ועוד טענות שונות ומשונות שאמורות להסביר להם את סיבת העיכוב.
כל מעמד ההשפלה ברגעים הנוראיים האלו מנהל אח בבית החולים אשר לטענתה מאיים עליהם שוב ושוב שאם הם יתלוננו שמעכבים אותם יזרקו אותם החוצה משטח בית החולים, כשמול עיניהם נכנסים למחלקה מבקרים רבים וביניהם חילונים וערבים בלא אומר ובלא דברים
באותן שלוש וחצי שעות מהדהדת במוחם המחשבה המבעיתה על אביהם המפרפר בין חיים למוות הנמצא רק כמה מטרים מהם מבלי שיש להם את האפשרות האלמנטרית להיפרד ממנו כדין.
מיותר לציין את העינוי מעורר הפלצה ואת הנוראה שבתחושות, ואת הבכי של הילדים הרכים, את הצער, את הבושה, את התסכול, וההרגשה החזקה שאך ורק בשל היותם חרדים מפלים אותם בציניות וברשעות שכזו לרעה .
באותו פרק זמן ארוך שנדמה להם כנצח, הם ניסו לפנות לכל מי שרק יכלו, ולדבריה היא נתקלה רק במבטים עוינים ובביטויים אנטישמיים תוך כדי אזהרות שלא להתקרב וכדו'
אתמול, שמעתי – מספרת האלמנה הבוכייה, מאחת המנחמות ששמעה ממני את הסיפור המזעזע שבמחלקת קורונה באיכילוב יש "רוח המפקד" והוא לא הצליח להתאפק מלהסתיר את דעתו על הציבור החרדי ופרסם מאמר שטנה מסמר שיער על החולים החרדים שמטופלים אצלו במחלקה, כשלמעשה חייהם נתונים בידיו
אני וילדיי לא יכולים להשתחרר מהתחושה המזוויעה כי ההתדרדרות הפתאומית שלו קשורה באיזשהו מקום באופן הטיפול ובפרט אחרי שאנחנו בוכים ומתחננים לפניהם שלוש וחצי שעות להיפרד ממנו והם לא מאפשרים לנו, למרות שהם קראו לנו,
ליבנו שקע לתחושה שהיתה איזשהי סיבה מדאיגה מאוד שגרמה להם לחסום אותנו בצורה אכזרית שכזו.
לאחר שלוש וחצי שעות כשנתנו להם להיכנס סוף סוף, כבר לא היה עם מי להגיד קריאת שמע.
לעולם לא אסלח לעצמי שנתתי לבעלי היקר למות בצורה הזאת.
חשבתי שכדאי לשלוח לך את זה, לא רק בגלל הערך החדשותי, אלא בגלל הציווי האלוקי של "לא תעמוד על דם רעך" ואולי בפרסום הדברים ישנו את היחס לציבור החרדי"
*עד כאן המכתב כפי שהתקבל במערכת
מערכת ה'מחדש' פנתה לקבל את תגובת בית החולים איכילוב אך עד כה טרם התקבלה תגובה
