שופטי בג"ץ, נעם סולברג, מני מזוז ואלכס שטיין דחו את עתירתה של ברכה לוי, סטודנטית לאדריכלות כבת 19, שביקשה לפסול את התיקון לחוק לפיו רק בני 21 ומעלה יוכלו לשמש בתפקיד מזכירי ועדת קלפי.
בעתירתה טענה לוי כי הגבלת גילם של המזכירים מהווה פגיעה בחופש העיסוק, וכי בהליך החקיקה הנושא לא טופל כיאות ועל כן יש לפסול את התיקון גם בשל הליך חקיקה פגום.
בפסק הדין, אותו כתב השופט סולברג, נקבע כי לא כל פגיעה בהעסקתו של אדם בתפקיד כלשהו מהווה פגיעה בחופש העיסוק, שמפניה מגן חוק יסוד חופש העיסוק.
"האם התיקון לחוק פוגע באופן משמעותי בחופש העיסוק, ובזכות לשוויון? התשובה היא בשלילה. לא כל פגיעה, יהא היקפה אשר יהא, בכל משלח-יד, מכל סוג שהוא, תכרסם בערך המוגן גופו, הוא חופש העיסוק. עוצמת הפגיעה נבחנת על-פי טיב העבודה, היקפה, משך העיסוק, מידת ההגבלה המוטלת עליה, ומידת פגיעתה בחירותו של המבקש לעסוק בה, וביכולתו לעצב את אישיותו על פיה", קבעו השופטים
"בעניין דנן, כטענת המשיבים, עסקינן בעבודה המסתכמת ביום אחד בלבד. בשנים כתיקונן, שבה עבודה זו ונֵעוֹרה אחת לכמה שנים, לא יותר. הפגיעה מצומצמת אפוא עד מאד בהיקפה. ועוד זאת, מכיוון שבתיקון נקבעה מגבלת גיל, הרי שככלל, יוכל המבקש להגשים את מבוקשו במועד הבא, ולכהן אחר כבוד כמזכיר ועדת קלפי לכשיגיע לגיל המתאים. מגבלת הגיל, הריהי 'מום עובר'", הוסיף.
"לא זו אף זו, ועדת הבחירות מציעה עוד כהנה וכהנה תפקידים, שאליהם יכולים להציע עצמם גם בני 21-18. לדוגמה: מאבטחים, סבלים, פותחי מעטפות, קולטי קלפיות, אורזי קלפיות, עובדי תחזוקה, מוקדנים, נהגים, חברי ועדות קלפי. אמנם שכר המזכירים גבוה מעט יותר משכר עבודתם של אלה, אך ברי, כי ככל שגדֵל ההיצע, כך מצטמצם היקף הפגיעה", ציין השופט.
