אפשר להלוות שמחה | הרב שמואל ברוך גנוט

מספרים על יהודי שתמיד היה שמח, ובמיוחד היה מגלה שמחה יתירה עם כניסת חודש אדר. שאלוהו: הרי פורים הוא יום אחד בלבד, ולמה אתה שמח חודש שלם?

השיב היהודי: "אני אסביר לכם. פעם תמהתי למה החליט המן-הרשע להרוג את כל היהודים ביום אחד דוקא? ומה היה איכפת לו אם ייהרגו היהודים בכמה ימים? אלא לא לחינם נקרא שמו 'המן- הרשע'. בסתר ליבו הוא חשש שמא יעשה הקב"ה נס ועצתו תופר, ואז יעשו היהודים את היום הזה לחג. לכן קבע את הגזירה ליום אחד בלבד, כדי שאם יהפוך היום הזה לחג, לא יהיה אלא חג בן יום אחד בלבד. אבל אני הרי מבין את מחשבתו של המן-הרשע ולכן אני שמח כל החודש וכל השנה"…

למען האמת, עברה עלינו שנה קשה. כל השנה דיברנו אמונה והשגחה, בטחון ועוד פעם אמונה ובטחון. גליונות 'יתד נאמן' נמרחו ברמזורים וצבעים אדומים, שמות חולים ושמות נפטרים. כעת, לפני פורים, אולי פשוט נשמח ונשוש. נקיים כדבעי את מצוות היום, "הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב". לשמוח, לשמוח ועוד פעם לשמוח.

קשה לנו לשמוח כבכל שנה? גם ככה פורים קצר בערי הפרזות, ביום שישי, ועוד כל המגבלות, ללא תזמורות וריקודים, והתתי"ם הרי כבר הודיעו שלא ישלחו אלינו השנה תתניקי"ם שירקדו ויקפצו ויתרימו, ויסחטו אותנו עוד קצת, בחיוך גדול ועם עוד וורט יהודי שנון סביב מגילת אסתר…

לא נורא, אפשר להלוות שמחה…

פעם בא יהודי לפני הרבי מקוצק זצ"ל ושאל: בימים כאלה, כיצד משיגים קצת שמחה לכבוד פורים?

ענה לו הקוצקער: "תבקש הלוואה…"

הביט בו היהודי נדהם ולא הבין מה פשר דברי הרבי. ממי לבקש הלוואה?

חייך הרבי והשיב לו: "שכר אנו מקבלים רק בעולם הבא ולא בעולם הזה. אבל הלוואה קטנה מאוצר השמחה של ימות המשיח, אפשר לבקש מהקב"ה כבר עכשיו…"

כולנו מרגישים שהמשיח בפתח. זו רק שאלה של זמן. היום, מחר, אבל וודאי שהוא יגיע מהר מאד… אז בואו ונלווה קצת שמחה מימות המשיח….

☆☆☆☆☆

מה זה, בעצם, פורים?

הספרים הקדושים מביאים משל למלך שרצה להעביר את כתרו היקר מארמונו האחד לארמונו השני, אך הוא חשש משודדי הדרכים, ולכן נטל עגלה רעועה, עטף את הכתר בסמרטוטים, וכך העביר את הכתר המלכותי, מבלי שהשודדים נתנו את ליבם לאוצר הבלום הנמצא בעגלה, שעברה מולם. בפורים אנו מסוגלים להשיג את כתרו של מלך ("וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי"- מלכו של עולם הניח כתר מלכות בראש כנסת ישראל). אך כדי שלא כל אחד יוכל להשיגו, עטוף הפורים ב'סמרטוטים', ועלינו להסירם ולגלות מתוכם את אור הית"ש, המאיר עלינו ביום זה.

פורים זהו היום היחיד בשנה בו ישנה חובה להשתכר. זהו דינא דגמרא, וסדר השתייה למעשה מופיע ברמ"א, עם הגבלותיו.  כמובא בכל ספרי המחשבה העמוקים, נועדה השתייה כדת כדי שנכיר את בוראנו גם מעבר לחיצוניותינו, שנחוש קירבת אלוקים גם כשהדעת השכלית מצויה בשלבי דימדומים ופכחון- חצוי.  בפורים אנו מגלים את הקשר הכל- כך עמוק שלנו ליוצרינו ב"ה, גם מתוך השחוק והשיכרות, הריקודים והעליצות.

עמלק וגרורותיו מנסים להסתיר את ייחודיותו העצומה של היהודי, נסיך הכתר, הקרוב אל אביו המלך גם כשהוא לא נראה במיטבו. ואז מגיע פורים ומגלה נקודה חדשה ועמוקה של קשר, שאינו תלוי בכללים הרגילים. נס פורים גילה שלמרות הכל, למרות שנפטרו כאן השנה אלפי יהודים, חלקם גדולי תורה והוראה, אנשי דעה וברי מעלה-  הקב"ה מחובר, קשור ואוהב את עמו ישראל, ויהי מה. וגם אנחנו, בכל דרגה, מצב והתנהגות, שייכים לבורא העולם. גם כשלפי הכללים הפשוטים וההגיוניים, אין מקום לקשר, לחיבור ולאהבה, עדיין ישנו חיבור עמוק וגבוה בינינו, כזה שאינו תלוי בשום דבר.

אנו שותים יין כדי לצאת מה"דעת" שלעיתים מתעקשת ללחוש באזנינו עד כמה אנו רחוקים מהקב"ה ועד כמה ישנה מחיצת ברזל גבוהה בינינו, וגם כדי  לגלות שגם כשיכורים אנו מחוברים להקב"ה. השי"ת לא נמצא איתנו רק כשאנו צמים ועטופים בלבן ביום הכיפורים, מנוקים מכל חטא ועוון, אלא גם בתוך מסיבת פורים עליזה ורעשנית, כשמסביב קופצים בחורים צעירים, אוחזים בקבוקי יין וצווחים שירים של ראש השנה יחד עם שירי חנוכה, פורים ול"ג בעומר ועוד כל מיני משפטים לא ברורים…

כיצד מוגדר לנו מרדכי במגילת אסתר?

מרדכי היה מגדולי הסנהדרין, גדול הדור. כולנו למדנו את מעלותיהם של חכמי הסנהדרין. "אין מעמידין בסנהדרין אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה, בעלי דעה מרובה, יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות ומזלות ואיצטגנינות ודרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי ע"ז וכיוצא באלו" (רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ב ה"א). ועם כל המעלות העצומות הללו, איזה מעלה של מרדכי בוחרת המגילה להדגיש?

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי.

המעלה הגדולה ביותר של מרדכי הייתה שהוא היה- אִישׁ יְהוּדִי…

חיפשתי ומצאתי. רק בעוד מקום אחד בכל התנ"ך מוזכר התואר "איש יהודי". בנבואת זכריה על העתיד לבוא, נאמר: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹוקים עִמָּכֶם"…

על מי זה נאמר?

עליך, עלי, על כל אחד מאיתנו.

יגיע הרגע בו כל גויי העולם, כולל ג'ו ביידן ודונאלד טראמפ, חסן רוחאני נשיא איראן, וילם אלכסנדר מלך הולנד, אליזבת אלכסנדרה מרי מלכת אנגליה, עמנואל מקרון נשיא צרפת, סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד מלך ערב הסעודית, שִי ג'ינפינג נשיא סין, ועוד מיליארדי אנשים בכל הגלובוס, ירצו לאחוז בכנף איש יהודי. בכנף הבגד שלך!!

מדוע? כי אתה יהודי והם לא.

חז"ל אומרים שכל המועדות יתבטלו חוץ מפורים. הנקודה המיוחדת המתגלית בפורים, כותבים הספה"ק, לפיה מעלתו ועליונותו של כל יהודי ויהודי אינה תלויה בשום מצב וזמן, תישאר לנצח נצחים.

מרדכי גילה את גזירתו המחרידה של המן הרשע, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד. הוא נפגש עם אסתר ואומר לה חד משמעית: "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ".

שימו לב. פשוט וברור למרדכי היהודי, ללא שום ספק בכלל, ש" רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים". כל השאלה היא האם אסתר תהיה השליחה הטובה לאותו רווח והצלה.

מניין הבטחון המוחלט הזה שיהיה בסדר?

מרדכי הוא איש יהודי. הוא יודע ומרגיש שאולי יהיו קשיים, נסיונות, מאורעות קשים, אולי אפילו אסונות. אך הקב"ה לא מכחיד את בניו אהוביו. יהיה רווח והצלה ליהודים!!! קורונה, סגרים, בידודים, הסתה, שנאה, חשש, פחד. אל דאגה. אנחנו יהודים, ו"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה

טורו של הרב שמואל ברוך גנוט פורסם בעיתון 'יתד נאמן'