העובדים במאפיית המצות הירושלמית הופתעו, הם שמעו את אחד העובדים אומר כי האפייה לשם 'מס הכנסה' הסיפור פורסם בקובץ התורני 'יקרה מפנינים' ומי שנדרש לשאלה הזו הוא חבר מועצגה"ת הגר"י זילברשטיין, המצות כשרות לפסח?
וזו השאלה שנשאלה והתרחשה במציאות, פועל במאפיית מצות אמר בשעת הלישה 'כל מה שאני עושה היום בעסק המצות יהיה לשם מצת מצוה ולשם מס הכנסה'. חבריו שמעו זאת ושאלוהו מה פשר תיבות אלו, והשיב 'אני כעת עוסק בלישת המצות כדי לפרוע חובתי שאני חייב למס הכנסה ולולא כך לא הייתי עובד
ואני איש אמת דובר אמת ואינני יכול לרמות את עצמי ואמרתי את האמת שאני לש בשביל מס הכנסה"
התעוררו אנשי החבורה אם לא פסל את המצות ללילה ראשון מצד עירוב כוונה לשם מס הכנסה, שאל הגר"י זילברשטיין "ואולי דומה למבואר במסכת פסחים דף נט ע"ב הפסח ששחטו לשמו ושלא לשמו פסול ,ובדף ס ע"א נאמר שלשיטת ר’ יוסי אף בגמר דבריו אדם נתפס. ואם כן הגם שאמר בתחילת דבריו לשם מצת מצוה, בכל זאת אף בגמר דבריו אדם נתפס ואולי פסול"
לאחר פלפול ממושך קבע הגר"י זילברשטיין כי אין סתירה בין הכוונה לשם כסף לכוונה לשם מצוה
ואי ואי
לשם מצווה ולשם מס הכנסה
יש הבדל מהותי בין הלשם הראשון לשם מצווה הוא בכוונת מצווה .
לעומת הלשם השני שהכוונה למטרת מס הכנסה .ולכן זה כשר לכתחילה .
אם כבר בלימוד תגדיר כמו למדן מוצלח
"הלשם הראשון הוא בגוף המעשה. והלשם השני הוא רק על התוצאה ומה שנולד מהמעשה ושעתיד לבוא דעבידי דאתו לכן אינו מגרע בכוונת גוף המעשה כי הוא היה טהור רק לשם מעשה מצווה ובסוף ירוויח כמה גרושים למס הכנסה.נו שוין.
כמו מי שקורא קר"ש לשם מצוות קר"ש וגם כדי שע"י הכוונה הוא יתעורר מעיפותו וכי זה פוגם בקר"ש
"אי לאו דדלאי לך חספא. לא משכחת מרגניתא תותא "
ובמטו מינך שים לב כמה מילים אתה בזבזת.כדי להסביר את החילוק . אצלי זה בשורותיים בלבד.ואעפ"כ זה מובן . עובדא שאתה הבנת את כוונתי
עיין ערובין יג מפני מה לא נפסקה הלכה כר מאיר שהיה מטהר את השרץ בקן טעמים מפני שלא ירדו חבריו לסוף דעתו לא בשמים היא
מפורש במשנה ברורה הלכות תפילין שהכותב תפילין או עושה בתי תפילין לשם מצווה וגם חושב כדי פרנסה הרי זה כשר לכתחילה.
אלו דברים ישנים מאוד שהודפסו בחשוקי חמד על פסחים דף ס.
אגב הספר נדפס לפני 16 שנה…
השם ירחם