הודעת רשות התחרות כי היא ממליצה להוריד את מחיר הלחם המפוקח בישראל, הגיעה בהפתעה לעובדי מאפיית 'לחמנו' מקרית שמונה שזה עתה ניצלו מסכנת סגירה ולאחר שח"כ משה ארבל (ש"ס) ושר הכלכלה עמיר פרץ קראו לכנס את ועדת המחירים ולקבוע את הורדתו. הודיעו ב'לחמנו' שיצאו למלחמה על העניין, וטוענים באתר 'דבר' כי מדובר בבדיקה פופוליסטית ולא מדויקת. במאפייה מציעים להוריד את המחיר אך גם לקבע אותו כדי לשמור על יכול הקיום של המאפיות.
על פי הנתונים שפרסמו באתר דבר, בישראל יש היום שלושה מוצרי לחם בפיקוח: חלה, לחם אחיד כהה שלם, ולחם אחיד כהה פרוס באריזה. הלחם הלבן עבר לפיקוח חלקי. מחיר כיכר לחם אחיד כהה פרוס, המוצר שבמחלוקת, עומד על מקסימום 5.37 שקלים לקמעונאי, ו-7.11 שקלים לצרכן. בתחום הלחם המפוקח שולטות שלוש קבוצות, המחזיקות יחד יותר מ-90% מהשוק: אנג'ל, ברמן ודוידוביץ. עם האחרונה נמצאת 'לחמנו מאפייה מרחבית' בקשר עסקי.
בדיקת רשות התחרות נפתחה לבקשת השר פרץ בעקבות מחאתה של 'לחמנו מאפייה מרחבית', שהפסידה מכרז גדול של אספקת לחם למשרד הביטחון למאפיית ברמן, והזהירה כי ההפסד מסכן את קיומה ויביא לפיטורי מאות עובדים בקריית שמונה. במאפייה טענו כי המחיר שהציעה מאפיית ברמן במכרז הוא מחיר היצף, שנועד לדחוק גופים קטנים יותר אל מחוץ לשוק.
ב'לחמנו מאפייה מרחבית' הציעו אז להוריד את מחירי הלחם לצרכן ל-6.30 שקלים לכיכר (במקום 7.11 שקלים היום) ובמקביל, קביעת מחיר מינימום לקמעונאי של 4.5 שקלים לכיכר, וזאת על מנת למנוע אפשרות שהמאפיות הגדולות ימכרו במחירי הפסד כדי להציף את השוק. "זה כנראה גם המחיר ההגיוני שאליו יגיעו בוועדה המשותפת בעוד חודשים רבים, כש-120 עובדי המאפיה בקרית שמונה כבר יפוטרו לאחר סגירתה, הצדק כבר לא יעזור" אמר ל'דבר' גלעד אהרונסון, מנהל המאפייה.
ברשות התחרות שוללים לחלוטין את הרעיון של מחיר מינימום. ממדגם אקראי של מחירים שעשו ברשות ברשתות הגדולות עולה כי מחיר הלחם בפועל נמוך משמעותית ממחיר המקסימום המפוקח, ולעיתים אפילו ממחיר המינימום הקמעונאי המוצע, ולכן קביעת מינימום עלולה לייקר את הלחם.
ברשות התחרות ציינו כי מניתוח ההצעה של מאפיית ברמן למכרז של משרד הביטחון עולה כי גם המחיר של 3 שקלים לכיכר שהציעה ברמן "משקף רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור". ברשות לא מסתפקים בדחיית הטענות של 'לחמנו מאפייה מרחבית', אלא מבקרים את ועדת הפיקוח על המחירים, וקובעים כי עלות ייצור הלחם נמוכה יותר מההערכות שלהם, וקוראים לכנסה מידית.
לטענת 'לחמנו מאפייה מרחבית' מדובר בטענות פופוליסטיות ולא רציניות, ורשות התחרות מטעה את השר ואת הציבור בטענה שאפשר להרוויח במחיר 3 שקלים לכיכר. "מדובר בעלות שולית (ללא הוצאות קבועות, ט.כ) במקרה הטוב. בעוד בדיקות של משרדי רו״ח מהגדולים בארץ שנעשו ע״י משרד הכלכלה הגיעו למחירי עלות ייצור של כ-5 ש"ח. כמובן שהם אינם מביאים בחשבון את ההוצאות הקבועות הכרוכות בהחזקת מפעל, היטלים, איכות סביבה, רישיונות, פנסיות לעובדים, ביטוחים, מחשוב, ארנונה ועוד הרבה הוצאות הנדרשות על פי חוקי המדינה על מנת להחזיק את המפעל כחוק".
לטענתם, היעדר מחיר מינימום פוגע גם במכולות ובחנויות הקטנות, שמתמודדות עם מחירי היצף של רשתות השיווק הגדולות. "רשתות השיווק כמו שופרסל ורמי לוי שקונות כיכר לחם ב-3 שקלים ומוכרות בכ-6 שקלים ואף יותר, גוזרות רווחים של כמעט 100%. הם נתפסים כמושיעי הציבור, ועל גב עובדי המאפייה קונים חברת תעופה. נראה כי רשות התחרות הולכת עם הטייקונים כמו רמי לוי, פוגעת בחלשים, ולבסוף אף פוגעת בתחרות."
בשנים האחרונות נערכו מספר דיונים על מחיר הלחם בוועדת המחירים, המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה. בדיונים אלו לא התקבלה החלטה, מלבד קיום בדיקה מעמיקה יותר. כעת, על רקע המלצות רשות התחרות, קוראים השר פרץ וח"כ ארבל לפתוח את הנושא מחדש.
ההסתדרות העבירה פנייה מיידית לשר הכלכלה עמיר פרץ ולמנכ"ל משרדו דוד לפלר, בדרישה להתערב בדחיפות ולמצוא פתרון למשבר. "אנחנו חוזרים לאחור לתחילת המאבק ורואים בגורמים השלטוניים את האשמים העיקרים במצב שאליו נקלעה המאפייה", אמר פרטוק והוסיף: "אנחנו קוראים להם להתעשת ולסייע באופן מיידי להמשך קיומה של המאפייה. אחרת, מי שישלם את המחיר אלה 150 המשפחות שימצאו עצמן מחוץ למעגל העבודה".
"כשאומרים בזעת אפך תאכל לחם, כאן זה תרתי משמע, במאפייה שעובדיה עושים כל אשר ניתן כדי להתפרנס בכבוד. אנחנו נמשיך לפעול מול גורמים שונים, כולל האוצר, ועדת הכספים והממונה על רשות התחרות – זאת לשם המשך הפעלת המאפייה".
יו"ר ועד העובדים במאפייה איציק דהן: "אחרי חודשיים של מאבק התבשרנו שב-1 באפריל תיפסק העבודה ושכל העובדים ילכו הביתה. זו כנראה מתנת הפסח שלהם. אני פונה לממשלת ישראל ואומר – יש פה אנשים שהעבודה הזאת היא חייהם. אם הם ייפלטו משוק העבודה, לא תהיה להם פרנסה אחרת. מצאו פתרון עבורנו ועזרו לתושבי קריית שמונה שנתנו מעצמם מעל ומעבר, והיו חומת מגן למדינה".
אביב עזוז, מזכיר האיגוד המקצועי במרחב גליל עליון, שמלווה את המאבק מראשיתו הוסיף: "נראה שרשות התחרות הולכת עם הטייקונים. משליכים פה אנשים לאבטלה בתקופה קשה של קורונה שהסיכוי שלהם לצאת מזה הם אפסיים".
השר עמיר פרץ: "אני דורש לקיים באופן מידי דיון של ועדת המחירים, יחד עם צוות רשות התחרות ולבחון את הסוגיה כולה. לאור ממצאי רשות התחרות העולים מן הדו"ח, נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".
ח"כ משה ארבל (ש"ס): "הבדיקה המקרית של רשות התחרות שנעשתה בעקבות סכסוך על תוצאות מכרז, מעלה חשש ממשי לכך שמוצרים נוספים בפיקוח מתומחרים ביוקר ומאיינים את תכלית הפיקוח עצמו". ארבל הפנה לשר פרץ שאילתה, בה דרש לדעת מה יהיו לוחות הזמנים לטיפול במחיר הלחם, והאם יהיו בדיקות דומות על שאר המוצרים בפיקוח.
תורידו את מחירי הקמחף
אז כל עם ישראל ישלם עוד שקל לכיכר לחם בשביל 150 עובדים? עדיף להקים להם קרן ולהעביר להם את הכסף ישירות.
לב הבעיה זה הנקודה שאתה מעלה .מיליון לחמים ליום זה מינימום מיליון שח ביזבוז של הציבור .ושכרם של 150 עובדים ליום הוא רק 100000 שח ..זאת הבעיה ?.
צריך שהמדינה תסבסד חלק מהמצרכים החיוניים
שמן , קמח , לחם , סוכר , חמאה , וקצת סוגים של שימורים
ככה גם העובדים ירוויחו וגם האזרחים