שמונה נציגים של כמה מהמפלגות המתמודדות לכנסת ה-24 ושני שרים, כל אחד ממפלגה אחרת, השתתפו אתמול (ב') בכנס שקיים המכון הלאומי לחקר שירותי ומדיניות הבריאות ובו התבקשו להציג את התייחסות מפלגותיהם ואת עמדתם שלהם למצבה של מערכת הבריאות בישראל, תפקוד הממשלה במהלך משבר הקורונה ובעיקר מה נדרש לעשות עתה, בעקבות המשבר ולקחיו.
שר הבריאות יולי אדלשטיין (ליכוד) אמר בכנס עליו דווח במלואו באתר doctorsonly: "הצלחנו להביא תוספת גדולה של צוותים רפואיים ועדיין צריך עוד כוח אדם. החשש שלי, שיגידו (לאחר הבחירות וכינון הממשלה הבאה), 'הוספנו עשרות מיליארדים למערכת הבריאות. כרגע זה הזמן להתמקד בחינוך, רווחה וביטחון'. זאת תהיה טעות מרה אם יזניחו את תקציב מערכת הבריאות. הקורונה לימדה אותנו: השקעה במערכת הבריאות היא חכמה ונדרשת לטווח הרחוק".
על המרוץ לרכישת החיסונים אמר: "אילו היינו הולכים בגישה של כמה שביקשו 'לשמור על חצי שקל בזמן שהבית בוער' – לא היה אפילו מתחסן אחד בישראל".
עוד אמר השר אדלשטיין: "את השלישיה המובילה במשרד הבריאות – פרופ' חזי לוי המנכ"ל, פרופ' נחמן אש פרויקטור הקורונה וד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור – הזמנתי לאתגר כיצד עלינו להתמודד. עמדתי כחומה בצורה מול כל ההתקפות עליהם, בדרך כלל הן באו מהעולם הפוליטי, כי ידעתי שאני עובד עם אנשי המקצוע".
שרת התיירות, אורית פרקש הכהן (כחול לבן), אמרה: "היו דברים שהצלחנו לעשות בממשלה והיו דברים שלא. השפענו גם בנושא הבריאות. למערכת הביטחון בכלל ולפיקוד העורף בפרט היה תפקיד אדיר בטיפול במגיפת בקורונה. בנט כתב ספר על המגיפה, אבל בעצמו לא ניהל ככה את פיקוד העורף" (כאשר שימש כשר ביטחון). עוד אמרה פרקש-הכהן: "לטעמי, היו רגעים שהשיקולים בממשלה היו פוליטיים ולא עניינים. לא הבנתי מדוע כשאנחנו הבאנו מומחים שיסבירו את המשמעות של הנזקים הנפשיים והבריאותיים של הסגר וביקשנו לפתוח את הכלכלה – ראינו שראש הממשלה מקליט את עצמו אומר לגנץ ולי – 'יש לכם דם על הידיים'. אין מילים לתאר את החרפה שראש ממשלה מוביל אותנו עתה לבחירות רביעיות דווקא בתקופת הקורונה".
ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "התחקיר על מלחמת יום כיפור יהיה קטן לעומת התחקיר שיעשו בעתיד על הקורונה. המחשבה שנשפך כסף רב על מערכת הבריאות וזה מה שיציל אותה – זו מציאות מוטעית. המחלקות הפנימיות, שעמדו בחזית העשייה, לא קיבלו את המענה הנדרש להן. רבים מבין אלה שלא הגיעו לבתי החולים ונמנעו מטיפול – אותם בכלל לא סופרים במניין המתים. מנכ"ל 'פייזר' אמר שראש הממשלה נתניהו הוא אובססיבי (לרכישת החיסונים) וזה נכון, אבל הוא גם אובססיבי לנעול את הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט ל-30 שנה. קל לשלוח את השב"כ לטלפונים של כולנו כיוון שלא פיתחו כלים אפקטיביים יותר לטיפול במי שנשלח לבידוד".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "הסגר היה שערוריה. אי-האמון של הציבור נרכש בגלל הזיגזג של הממשלה ובגלל החלטות תמוהות ולא ברורות. הציבור אומר לעצמו: אם הנימוקים להחלטות הממשלה בקורונה חסויות ל-30 שנה – אז איך אפשר להאמין לה?!".
מאין יגיעו התקציבים למערכת הבריאות
משתתפי הכנס התבקשו להציג עמדתם להצעה להעלות את מס הבריאות לאחר סיום המגיפה:
ח"כ ברביבאי: "לא נעלה את מס הבריאות בשלב הזה. אנחנו נבדוק לאן הלך הכסף בשנים האחרונות ונגלה הפתעות. תחום הבריאות יהיה נושא חשוב בסדר היום שלנו".
אמילי מואטי, מועמדת העבודה, הציעה "להטיל מיסוי על ירושות כדי להוסיף תקציב לשיקום מערכת הבריאות". לדבריה, "בצרפת מס כזה מכניס בין 12 ל-16 מיליארד אירו מדי שנה. אבל בישראל חוששים שהעשירים יברחו. אבל זה מס צודק".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ציינה כי "יש לנו הרבה הצעות למיסוי לשם מימון שירותים אזרחיים. אני לא פוחדת מהעלאת מס גם על שירותי בריאות. אנחנו חושבים שצריך להטיל מס על המיליארדרים – 2.5% מההון של ה-120 הכי עשירים במדינה, אבל זאת באופן חד פעמי".
מיכל וולדינגר, מועמדת הציונות הדתית, אמרה: "כדי לשקם את מערכת הבריאות, לא צריך להעלות מסים. את הכסף הזה יש להביא ממלחמה בשוק השחור". ח"כ כסיף הציע: "להגדיל את התקציב באמצעות מס פרוגרסיבי".
ח"כ משה אבוטבול (ש"ס): "צריך לשנע תקציבים ממשרד הבריאות למערכת הבריאות. הכסף צריך לבוא מתקציב הביטחון לאור העובדה שיש הסכמי שלום עם עוד ועוד מדינות. כדי להעביר כסף למערכת הבריאות, צריך להגדיל את מצבת כוח האדם של הרופאים, לתמרץ אותם, כי ללא צעד כזה נישאר עם מחסור ברופאים. צריך לתת להם הטבות כדי שיישארו במערכת הציבורית ולא יעברו לחו"ל".
ח"כ כסיף (הרשימה המשותפת): "צריך להגדיל את התקציב עבור מערכת הבריאות באמצעות מס פרוגרסיבי. צריך להחזיר את המס המקביל שהוטל על המעבידים".
קופת חולים חמישית והעברת חולים כרוניים לטיפול בקהילה
בתשובה לשאלה איך המפלגות יפעלו לחזק את מערכת הבריאות, הציגו משתתפי האירוע את העמדות הבאות: שרת התיירות פרקש-הכהן: "לא החסירו משאבים עבור מערכת הבריאות בתקופת המגיפה. אני חושבת ומאמינה שהמערכת תעבור תחזוקה ותקצוב, אבל צריך להוסיף כוח אדם".
הילה שי וזאן (תקווה חדשה): "אנחנו רוצים להוסיף קופת חולים חמישית. בפריפריה יש נוכחות בעיקר של קופת חולים אחת. קופת חולים מוציאה 300 אלף שקל על שיווק. אחד המנכ"לים של קופות החולים אמר לי 'תגבילו אותנו'. אנחנו רוצים להגדיל את התחרות בין הקופות וגם ניתן תמריצים לקופות להיכנס לעוד מקומות בפריפריה. מדינת ישראל בלי תקציב כבר שנתיים. לא הגיוני שמשרד הבריאות מחזיק 50% מבתי החולים. אנחנו מציעים להקים רשות אשפוז ממשלתית, אבל משרד הבריאות יישאר כרגולטור המפקח. לא הגיוני שהשיקול הכלכלי יקבע כמה ימים המטופל יאושפז".
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "יש המון דברים לטפל בהם במערכת הבריאות. בבתי החולים יש צפיפות נוראית, המון חולים כרוניים צריכים לעבור לטיפול בקהילה. אנחנו נדאג לזה".
פרופ' אידלמן: "אני מתמודד רק על תפקיד שר הבריאות"
על השאלה איזו מפלגה רוצה את תיק הבריאות, התקבלו התשובות הבאות:
הילה שי וזאן (תקווה חדשה): "תיק הבריאות הוא תיק חשוב. אנחנו נרצה להחזיק אותו בידינו. נמנה אז אדם שמכיר את התחום היטב".
אמילי מואטי (העבודה): "למפלגת העבודה יש תוכנית לגבי כל משרד שנקבל".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "להיות באופוזיציה משפיע יותר כי אין חובה של משמעת קואליציונית. השאיפה שלנו לפקח על עבודת הממשלה ובמידת הצורך – לרסן ולמנוע. אנחנו לא שוללים כניסה לממשלה, תלוי מה יהיו קווי היסוד שלה".
פרופ' לאוניד אידלמן (ישראל ביתנו): "אני לא אהיה חבר כנסת, אני מתמודד רק על תפקיד שר הבריאות".
בנושא הגדלת תקציב סל התרופות, השיבו משתתפי האירוע:
אמילי מואטי (העבודה): "אין דבר כזה שיש טיפולים שלא יינתנו בסל התרופות. אין מקום לפוליסות ביטוח בריאות (פרטיות) ושהאנשים ירכשו תרופות מכיסם. בישראל עושים טובה כשמכסים 10% מעלות תרופה. ההסתכלות היא רק דרך הגרוש של הלירה – זו הסתכלות מעוותת".
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "אנחנו תומכים בעדכון קבוע של הסל ב-2% בשנה. זה ייתן מענה לשינויים טכנולוגיים ולגידול באוכלוסיה".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "טוב מאוד שתקציב הסל גדל אבל צריך אפילו יותר. תקציב הבריאות נופל ביותר מחצי מהממוצע במדינות ה-OECD. אנחנו לא חוששים להגדיל את הגרעון ומציעים להגדיל את היחס חוב-תוצר. זה משהו שאפשר לעמוד בו".
