שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם.
איך ניתן להינצל מה'אבק' שלאחר העבירה?
כלומר, העבירה כבר בוצעה, עכשיו ישנה נפילה שאומרת: "מי אתה? אתה לא שווה כלום!
למה מה קרה שמישהו משמים יסתכל לכיוון שלך?!".
ומכאן מתחיל הדרדור הגדול, האיום והנורא.
אומר הפסוק: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז).
הוא נקרא צדיק למרות הנפילות שלו, כי הוא יודע לקום.
אבל מהיכן ניתן לאגור את אותן כחות בהן אתה משתמש בכדי לצאת מעמק הבכא?
שימו לב טוב מורי ורבותי!
ישנה ישות אחת בלבד שמגיעה לכל אדם לאחר עבירה שהוא עושה ואומרת לו: "אתה לא שווה כלום".
אותה ישות משכנעת אותו עד כמה הוא ביטול גמור, כעפרא דארעא, עד כמה אין לו סיכוי ועד כמה מכאן ואילך, לא משנה מה שהוא יעשה, לא תהיה לו מחילה, סליחה וכפרה.
לישות הזו קוראים 'יצר הרע'.
היצר שמקנן בליבו של כל אחד ואחת מאתנו, והוא מאוד שמח באותה נפילה.
והוא רוצה להנציח אותה, הוא לא רוצה שזו תהיה נפילה חד פעמית.
הוא רוצה שזו תהיה ראשונה לעוד הרבה מאוד נפילות והדרדרויות.
איך ניצלים מכך?
מסתכלים ימינה לכיוון היצר הטוב, בוטחים בקדוש ברוך הוא ואומרים: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, טו).
זה אומר, שגם בצרה רוחנית הקדוש ברוך הוא נמצא איתי.
לעולם לא אומרים זאת לפני העבירה, זהירות!
אבל לאחר העבירה אנחנו אומרים: "אבא יקר ואוהב! חטאתי, עוויתי פשעתי.
מכאן והלאה חושבנא טבא, אני מתחיל איתך דף חדש, ואני מבקש ממך, תעזור לי לצאת מהתחושה הקשה והרעה הזו.
התחושה הקשה והרעה גורמת לעבירות נוספות, גורמת להבנה שמי אני ומה אני, עפר ואפר רימה ותולעה, ומי מפמליא של מעלה בכלל מתייחס אלי?".
וזה ממש לא נכון!
כי בדקות הללו, הקדוש ברוך הוא וכל פמליא של מעלה מתפנים מהכל ומסתכלים רק עליך, ורוצים לראות איך אתה יוצא, איך אתה קופץ, איך אתה גדל, איך אתה גובה, ואיך אתה פותח דף חדש של הצלחה אדירה.
בהצלחה רבה לך ולכולנו,
וברוכים תהיו!
