ניתוח הנתונים מעלה: החיסון של פייזר יעיל גם בקרב מדוכאי חיסון

החיסון לקורונה של חברת פייזר נמצא יעיל גם בקרב חולים מדוכאי חיסון – כך לפי ניתוח נתונים שאספה קופת החולים מכבי. בבדיקה שערכה הקופה בימים האחרונים בקרב מבוטחיה הסובלים מדיכוי של מערכת החיסון, התברר כי החיסון אמנם יעיל מעט פחות בקרבם לעומת האוכלוסייה הכללית – אך מפחית משמעותית את הסיכון לפתח תחלואה קשה בקורונה.

במכבי מצאו כי הסיכון לפתח תחלואה קשה בקורונה בקרב חולים מדוכאי חיסון שלא חוסנו מפני הנגיף גבוה פי עשרה מהסיכוי של אלה שחלף שבוע ויותר מאז שקיבלו את המנה השנייה של החיסון. לפי הנתונים, שיעור התחלואה בקורונה אצל מדוכאי החיסון שלא חוסנו עמד על 3% – לעומת 0.3% בקרב הקבוצה השנייה.

מדוכאי חיסון נחשבים לבעלי סיכון גבוה לפתח תחלואה קשה בקורונה ולתמותה מהנגיף, ועם תחילת מבצע החיסונים הוגדרו בעדיפות גבוהה לקבלת החיסון לצד בני 60 ומעלה. בפועל, קצב ההתחסנות של החולים הללו אטי יחסית,

ושיעור ההתחסנות שלהם נמוך מזה של קבוצות סיכון אחרות באוכלוסייה. שיעור ההתחסנות בקבוצה זו עומד על פחות מ-80%, בעוד שבקרב בני 50 ומעלה מגיע שיעור התחסנות ל-86%, והוא הולך ועולה ככל שגיל המתחסנים עולה.

במכבי יש כ-36,300 מבוטחים המוגדרים מדוכאי חיסון: 76.5% מהם חוסנו עד כה, לעומת כ-80% מכל מבוטחי הקופה. המגמה משתקפת גם בנתוני הקופות האחרות. בקופת חולים כללית שיעור המחוסנים מדוכאי חיסון הוא 76%, במאוחדת שיעורם הוא 78% ובלאומית 85%.

מאה מיליון מנות חיסון שניתנו ברחבי העולם מלמדות – החיסון לקורונה בטוח

הם לא מחלימים מקורונה כבר חודשים, וסובלים מחרדה ומחשבות אובדניות

"אנחנו יודעים שקיים חשש גדול יותר אצל החולים הללו", אומר מנהל מערך הקורונה של מכבי, ד"ר ארנון שחר.

"מדובר בחולים עם רקע רפואי מאוד מורכב שעברו ניתוחים מורכבים, השתלות מח עצם, השתלות איברים, טיפולי כימותרפיה ורדיותרפיה, ומטופלים במגוון תרופות כולל תרופות ביולוגיות או תרופות מדכאות חיסון.

כל דבר שיכול לשנות את מצבם הרפואי גורם לחששות וטלטלה. עם זאת, שיעורי התמותה מקורונה אצל מדוכאי החיסון, לצד חולים כרוניים שבריריים, הם הגבוהים ביותר, והחיסון נועד בראש ובראשונה עבורם".

נתונים חד-משמעיים

בישראל יש יותר מ-150 אלף חולים במצב של דיכוי חיסוני. אוכלוסייה זו כוללת כמה קבוצות חולים: הראשונה היא חולים במחלות אוטואימוניות, הסובלים מפעילות יתר לא רצויה של מערכת החיסון, שמופעלת שלא לצורך וגורמת למחלות אוטואימוניות. קבוצה זו לרוב מטופלת בתרופות לדיכוי מערכת החיסון – וזו הסיבה לכך שהם מוגדרים מדוכאי חיסון. קבוצה נוספת של חולים מדוכאי חיסון כוללת מושתלי איברים, אשר מטופלים בתרופות לדיכוי מערכת החיסון כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל.

בנוסף, ישנם חולים שנמצאים במצב של דיכוי מערכת החיסון בשל קבלת טיפולים שמחלישים אותה משמעותית, דוגמת חולים אונקולוגיים שנדרשים להליכים רפואיים של השתלת מח עצם או טיפולי כימותרפיה.

מבחינה כמותית, מספרם של מדוכאי החיסון אמנם נמוך ביחס למספר החולים במחלות רקע נפוצות המעלות את הסיכון לתחלואה קשה ותמותה מקורונה, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה. ועדיין, 3% מהישראלים שמתו מקורונה סבלו מדיכוי חיסוני.

ההחלטה לחסן מפני הקורונה חולים מדוכאי חיסון ולקבוע כי הם נמצאים בעדיפות גבוהה לקבלת החיסון אינה מובנת מאליה. בניסויים הקליניים שערכה חברת פייזר לבדיקת יעילות החיסונים שפיתחה לא נכללו חולים מדוכאי חיסון – בשל החשש שהחיסון יהיה פחות יעיל עבורם ויטה את תוצאות הניסוי.

לאחר שהחיסון של פייזר אושר לשימוש, קיימו במשרד הבריאות דיונים מקצועיים על מנת להחליט אם לחסן בו מדוכאי חיסון. בדצמבר החליטה ועדת המעקב של חיסוני הקורונה להמליץ לחסן חולים מדוכאי חיסון ואת בני ביתם, בהם גם ילדים. 

אחד השיקולים בהחלטת הוועדה להמליץ על כך שמדוכאי חיסון יתחסנו קשור לכך שחיסון בשיטת ה-mRNA – שבה פועל החיסון של פייזר – אינו כולל חומרים המגבירים את תגובת מערכת החיסון (Adjuvant) ושקיימים בחיסונים מומתים, ולכן אין בו סיכון בטיחותי. עוד המליצו אנשי המקצוע כי את מועד החיסון יקבע הרופא המטפל, שיכוון לתקופה שבה צפוי דיכוי חיסוני מינימלי.

עם זאת, בשלב שבו נוסחו ההמלצות רמת היעילות של החיסון בקבוצת החולים הזו לא היתה ידועה. לכן, קבעו אנשי המקצוע כי "מכיוון שלעתים מערכת החיסון של חולים אלה איננה מסוגלת לעבור שפעול בעקבות החיסון ולספק הגנה ראויה, מומלץ להגדיר גם את בני ביתם כבעלי עדיפות לקבלת החיסון – וזאת כדי לספק 'הגנה היקפית' מקסימלית".

"ניתן להבין את ההתלבטות של מטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני, ועל כן אולי חוששים להתחסן", אמר הרופא הראשי של קופת חולים מכבי, ד"ר דניאל לנדסברגר. "אבל הנתונים מוכיחים מעבר לכל ספק – החיסון חד-משמעית יכול להגן עליהם מתחלואה קשה ואף ממוות", הוסיף.

לדבריו, מנתוני הקופה עולה כי בקרב מחוסנים מהאוכלוסייה הכללית, 0.1% חלו בקורונה בחלוף שבוע ויותר מקבלת מהמנה השנייה. בקרב מדוכאי חיסון, יעילות החיסונים מעט נמוכה יותר בשל חולשת המערכת החיסונית – 0.3% חלו בקורונה בחלוף שבוע ויותר מקבלת המנה השנייה. "זה קריטי שהם יתחסנו, בייחוד בשל המורכבות הרפואית שהם חווים ומסכנת את חייהם במקרה של הידבקות", אמר לנדסברגר.