המדריך המלא: איך מחשבים את תוצאות הבחירות – כל השלבים

מנדט הוא למעשה מושב בכנסת. כל מושב מייצג אחוז כלשהו מקולות הבוחרים שניתנו למפלגה במהלך הבחירות, כחלק מהדמוקרטיה הייצוגית והשיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. בכדי לחשב את ערכו של כל מנדט, יש לקבוע תחילה אילו רשימות משתתפות בחלוקת המנדטים.

שלב ראשון: ספירת הקולות והפחתת הקולות הפסולים 

עם סגירת הקלפיות מתחילה ספירת הקולות.1 נספרים כל הקולות. מתוך סך הקולות מפחיתים את מספר הקולות הפסולים – בעיקר פתקים לבנים ומעטפות שנמצאו בהן פתקי הצבעה שונים או יותר משלושה פתקי הצבעה זהים. ממוצע שיעור הקולות הפסולים בבחירות בישראל מאז 1949 עומד על 1.8% (הטווח : 0.8% – 4.2%). בבחירות 2013 היה מספר הקולות הפסולים 40,904 ובבחירות 2015 נספרו 43,854 קולות פסולים. בשני המקרים מדובר בכ-1% מהקולות.

שלב שני: חישוב אחוז החסימה מתוך סך הקולות הכשרים

החל מבחירות 2015 הועלה אחוז החסימה ל –3.25% ( בעבר היה 2%). לכן עם סיום ספירת הקולות הכשרים מחושב אחוז החסימה מסך כל הקולות הכשרים. לאחר מכן בודקים אילו רשימות לא עברו את אחוז החסימה, כלומר לא קיבלו את מינימום הקולות הנדרש שהוא כאמור 3.25% מסך הקולות הכשרים. בבחירות 2015 רשימה הייתה צריכה לקבל 136,854 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה אינם נכללים בחישוב חלוקת המנדטים, ולמעשה מדובר בקולות מבוזבזים (להשפעות אפשריות של העלאת אחוז החסימה על שיעור הקולות המבוזבזים ראו קניג, 2015). בבחירות 2015 כ-190,000 קולות ירדו לטמיון כיוון שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה (ראו לוח 1). בבחירות הקרובות ייתכן כי שיעור הקולות המבוזבזים יהיה גבוה יותר בגלל המצב בו לא מעט רשימות "מתנדנדות" סביב אחוז החסימה.

שלב שלישי: חישוב המודד

מספר הקולות העומד לחלוקה בשלב זה הוא מספר הקולות הכשרים בניכוי הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. את המספר הזה מחלקים ב – 120. התוצאה נקראת המודד, והוא למעשה מספר הקולות שמעניק לרשימה מושב אחד בכנסת (או ה"מחיר" של מנדט אחד). בבחירות 2015 המודד למושב בכנסת היה 33,511 קולות.

שלב רביעי: קביעת מספר המנדטים "השלמים" לכל מפלגה

בשלב זה נערכת החלוקה הראשונה של המנדטים: מחלקים את סך הקולות שקיבלה כל רשימה במודד הכללי ומתקבל מספר המנדטים "השלמים" בו זכתה כל מפלגה. בחישוב זה נותרים עדיין קולות עודפים ומנדטים לחלוקה. מספר המנדטים שנותרים לאחר חלוקה זו נע בדרך כלל בין 3-7 מנדטים.

שלב חמישי: חלוקת המנדטים העודפים על פי חישוב מודד לכל רשימה

בשלב זה מחושב מודד לכל רשימה (בשונה מהמודד הכללי שחושב קודם לכן). אם שתי רשימות נקשרו ביניהן בהסכם עודפים מתייחסים אליהן בשלב זה של החישוב כרשימה אחת ונקבע עבורן מודד רשימה משותף. הנוסחא לחישוב מודד הרשימה היא מספר הקולות שקיבלה הרשימה (או שתי הרשימות במקרה של הסכם עודפים) מחולק במספר המושבים שקיבלה הרשימה בחלוקה הראשונה (המנדטים השלמים) בתוספת אחד. רשימה שהמודד שלה הוא הגדול ביותר (מספר הקולות שהיא "משלמת" הגדול ביותר) מקבלת מושב נוסף. מפלגה שקיבלה מושב נוסף נערך לגביה חישוב מחדש של מודד הרשימה, וכך ממשיכים לחלוקת שאר המושבים העודפים עד לסיום חלוקת כל המושבים בין הרשימות.

שלב שישי: קביעת חלוקת המנדטים בין מפלגות שהתקשרו ביניהן בהסכמי עודפים

בשלב זה נערך חישוב פנימי עבור מפלגות שהתקשרו ביניהן בהסכם עודפים כדי לקבוע מי מהן תקבל את המנדט/ים שנוספו להן כתוצאה מהחלוקה של המנדטים העודפים.

חישוב זה נערך כך: א. תחילה מחושב מודד פנימי אחיד למנדט לרשימה "המאוחדת" של שתי המפלגות שחתמו ביניהן על הסכם עודפים. נוסחת החלוקה היא סך הקולות הכשרים שקיבלו שתי הרשימות לחלק במספר המנדטים בהן זכו בחלוקה שלעיל. לאחר מכן מחלקים את מספר הקולות שקיבלה כל רשימה בנפרד במודד זה כדי לקבל את מספר המנדטים של כל רשימה בנפרד. לאחר חלוקה זו נותר "עודף" קולות ומנדט נוסף בו זכו המפלגות בחישוב הכללי. 

ב. על מנת להכריע מי מבין שתי הרשימות תקבל את המנדט הנוסף מחשבים מודד לכל רשימה בנפרד על פי נוסחה זו: מספר הקולות שקיבלה הרשימה לחלק למספר המנדטים ועוד אחד. הרשימה שהתוצאה שתתקבל מחישוב מודד הרשימה האישי שלה תהיה גדולה יותר – תזכה במנדט הנוסף. כלומר, הרשימה ש"משלמת" הכי הרבה קולות על מושב תזכה בו.

שלב שביעי: פרסום החלוקה הסופית של 120 המנדטים

לאחר תום כל החישובים מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית את תוצאות הבחירות הסופיות וחלוקת המנדטים.