היום הממשלה הייתה אמורה להתכנס לישיבה ראשונה מאז הבחירות, כדי לאשר "קופסת קורונה" תקציבית נוספת בסך של כשבעה מיליארד שקלים, מתוכם 3.5 מיליארד לרכישות עשרות מיליוני חיסונים. הישיבה נדחתה ברקע חילופי האשמות בין שר האוצר ישראל כץ ליו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ, אולם מאחר שברור שישראל תצטרך לרכוש עוד עשרות מיליוני חיסונים, האוצר נערך לגייס מימון לכך. עד כה רכשה ישראל 15 מיליון חיסונים ב-2.6 מיליארד שקל.
טרם ברור אם ההנפקה תעשה בדולרים בארה"ב או באירו באירופה, אך בכל מקרה צפויים ביקושים גדולים, כמו שהיה כבר לאחרונה, לאגרות החוב של ישראל. אלה מבוקשות תמיד על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם בהיותם השקעה בטוחה. ישראל מעולם לא פיגרה בהחזר הלוואה כלשהי שנטלה.
על פי הדיווח באתר 'ווינט', הנפקת אגרות החוב האחרונה בוצעה על ידי החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפני שסיים את תפקידו כחשב הכללי במשרד האוצר בחודש אוקטובר האחרון. היה זה גיוס חוב מוצלח במיוחד, בהיקף של כמיליארד וחצי אירו. ההנפקות בוצעו לטווחים קצרים של שנתיים וארבע שנים בלבד והריבית הממוצעת בהן עמדה על ריבית אפסית של פחות מ-0.02%. את ההנפקות האחרונות הוביל סגן החשב הכללי, גיל כהן, והחתומים בהנפקות היו בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.
הצורך בנטילת הלוואות בשנה האחרונה, פעם אחר פעם בחודשים האחרונים, נבע מהגירעון העצום בקופת המדינה וה"קופסאות", פטנט ישראלי שהמציא משרד האוצר כדי לממן – מחוץ לתקציב המדינה הבלתי מאושר – את הוצאות הענק עבור ההתמודדות עם משבר הקורונה.
בסך הכל הקציב משרד האוצר למעלה מ-200 מיליארד שקל למימון המשבר. הכספים שימשו בראש ובראשונה לתשלום המענקים והפיצויים לאזרחים ולבעלי העסקים, לתשלום 31 מיליארד שקל כדמי אבטלה למפוטרים ולשוהים בחל"ת, ולהעברת מיליארדי שקלים לתקציב מערכת הבריאות, למערכת החינוך והעברות זמניות למשרדי הממשלה השונים, כמו העברה של מיליארדי שקלים למערכת הביטחון.
החשב הכללי נטל עד כה הלוואות שונות, תוך הנפקת אגרות חוב של מדינת ישראל לתקופות של 10 שנים, 30 שנים ואף לשיא בהנפקה ראשונה בחודש מרץ אשתקד ל-100 שנים.
בהנפקה לפני שנה בדיוק, במרץ 2020, השתתפו יותר מ-400 משקיעים מ-40 מדינות והביקושים לאגרות החוב של ממשלת ישראל הגיעו אף ל-25 מיליארד שקל. ההנפקה במרץ אשתקד הייתה הגדולה אי פעם והגיעה להיקף של חמישה מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר לטווח של 100 שנה, עד לשנת 2120. כמו כן גויסו לפני שנה אג"ח ל-10 שנים בהיקף של שני מיליארד דולר ואג"ח ל-30 שנה בהיקף של עוד שני מיליארד דולר.
אגרות החוב ל-10 שנים הונפקו לפני שנה בתשואה שלח 2.75%, אגרות החוב ל-30 שנה בתשואה של 3.875% והאגרות ל-100 שנה בתשואה גבוהה יחסית של 4.5%.
ערב המשבר, בינואר 2020, גייסה ישראל בלונדון חוב בהיקף של שלושה מיליארד דולר, מהם מיליארד דולר ל-10 שנים ושני מיליארד דולר ל-30 שנה. ב-2019 גייסה המדינה לראשונה חוב לטווח גבוה של 50 שנה, וכאמור לפני שנה עלה הטווח המרבי ל-100 שנים.
מצב קופת המדינה הביא את ישראל במהלך משבר הקורונה משיעור חוב מצויין בקנה מידה עולמי, ערב המשבר, של 59% לעומת התוצר השנתי של המדינה – לחוב המתקרב כעת ל-75% מהתוצר.
החוב עוד צפוי לעלות בהמשך, תלוי במשך משבר הקורונה ובצורך לפצות עוד אזרחים ועסקים גם בעתיד ולממן את מערכות הבריאות, החינוך והרווחה. בין השאר הוא יממן גם את תשלום דמי האבטלה של יותר מחצי מיליון מחוסרי עבודה עד חודש יוני.המשמעות של הגדלת החוב היא שאזרחי ישראל, ילדיהם ונכדיהם יצטרכו להחזיר את החובות הללו בעשרות השנים הבאות, מה שעלול יהיה לפגוע ביכולות הממשלה להגדיל את תקציביה לטובת תושבי המדינה או לאפשר הורדת מיסים
המשמעות היא שאזרחי ישראל, ילדיהם, נכדיהם וגם ניניהם יצטרכו להחזיר את החובות הללו בעשרות השנים הבאות וגם בעוד 100 שנים, מה שעלול יהיה, כאזהרת כלכלנים רבים, לפגוע ביכולת הממשלה להגדיל בשנים הבאות את תקציביה האזרחיים לטובת תושבי המדינה, למשל בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון. בנוסף הדבר יפגע באפשרות של המדינה להוריד מיסים שונים, כדי להקל על מצבם הכלכלי הקשה של מיליוני אזרחים.
החשב הכללי לשעבר, רוני חזקיהו, ציין בעת ההנפקה האחרונה שביצע, כי "הוכחה יכולת המדינה לגייס חוב בריביות אפסיות תוך כדי משבר הקורונה והדבר מעיד על האמון שרוכשים המשקיעים הגלובליים למדינת ישראל, והנה תוצאה, בין היתר, של עבודת מטה סדורה וארוכת טווח של האגף בשנים האחרונות".במשרד האוצר סרבו להתייחס לנושא.
תודה רבה באמת על המאמץ להמשיך את החקר של עכברי המעבדה במימון כלל עולמי.. יישר כח ..