טורקיה העבירה לישראל מסר כי מבחינתה היא מוכנה לשלוח לתל אביב שגריר, ברגע שבו ירושלים תתחייב כי במקביל יישלח שגריר לאנקרה
לדברי בכיר בממשל הטורקי ששוחח עם העיתון ישראל היום, סלע המחלוקת העיקרי בין המדינות היה ונותר נוכחות בכירי חמאס באיסטנבול.
בעשור החולף יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות, אך בעיקר מורדות. הכל החל במשט ה"מאווי מרמרה" במאי 2010, שבעקבות מסקנות דו"ח פאלמר שבדק אותו החליטה טורקיה להוריד את דרג היחסים למזכיר שני וגירשה את השגריר הישראלי גבי לוי. ב-22 במארס 2013, במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובאמה בישראל, התקשר ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן והתנצל על התקרית.
באותה שיחה השניים סיכמו על נירמול יחסים מחודש בין המדינות. מאותה השנה ועד לשנת 2016, אז מונה השגריר איתן נאה, מי שמילאו את תפקיד הדיפלומט הבכיר באנקרה הם יוסף לוי ספרי ואמירה אורון שממלאת כיום את תפקיד השגרירה במצרים.
בתום שש שנות המשבר הגיע הסכם הפיוס שבעקבותיו נשלח נאה לאנקרה, ואילו ב-12 בדצמבר 2016 הגיש השגריר הטורקי כמאל אוקם את כתב האמנה לנשיא ראובן ריבלין. היחסים לא נותרו יציבים לאורך זמן וכבר במאי 2018 החליטו במשרד החוץ הטורקי, על רקע אירועי "צעדות השיבה" ברצועת עזה, לזמן את השגרירים בתל אביב ובוושינגטון להתייעצויות – וכן גירשו את השגריר הישראלי נאה, תוך בידוק משפיל בנמל התעופה באנקרה.
בינתיים, השגריר הטורקי שב לוושינגטון, אך לא לתל אביב. לתפיסת אנקרה, השגריר הטורקי רק "חזר להתייעצויות" מתל אביב, צעד דיפלומטי מוכר – אולם לא כזה שנהוג לנקוט בו למשך שנים.
בעקבות תפיסתם כי בניגוד לאירוע המאווי מרמרה הדרג הדיפלומטי לא השתנה, הם הבהירו למשרד החוץ הישראלי כי מבחינתם, אם טורקיה תקבל התחייבות ישראלית לשליחת שגריר לאנקרה, הם מוכנים למנות שגריר ולהשיבו לתל אביב.
שישאירו אותו אצלם