שלום וברכה מורי ורבותי!
חג הפסח מאחורינו,
ואנחנו עדיין עם הלקחים, ועדיין נמצאים בעיצומה של התחושה של קריעת ים סוף.
אולם הללו השעות של חינוך הילדים, חינוך ההורים ליתר דיוק, שעל פיהם נזכה אנחנו, בעזרת ה' ובישועתו, לחנך נכון את ילדינו.
ושימו לב טוב!
יש דבר מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד מקשר בין חינוך הילדים לבין קריעת ים סוף,
ואין כוונתי ל"קריעה" אותם עוברים הורים מסוימים בכל הנוגע לצער גידול בנים.
משהו אחר לחלוטין.
מה היה בקריעת ים סוף?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה… דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות יד טו) – כנסו לים!".
אבל זה נראה לנו איום ונורא, זה נראה לנו חמור!
יותר מזה.
לאחר שעם ישראל נכנסו לים, הים עדיין לא נבקע, רק כאשר 'הגיעו מים עד נפש' והם התפללו לקדוש ברוך הוא ואמרו: תראה! "הגיעו מים עד נפש!" (תהלים סט, ב),
רק אז נבקע הים.
מה זאת אומרת?
זה אומר שכאשר אתה עושה משהו נכון, לא בהכרח שתראה את התוצאות מיידית.
אם גדולי ישראל אמרו לך להתנהג יפה לילד, להרעיף עליו חום ואהבה, להתחיל איתו יחסים חדשים, מדהימים ויפים,
ואתה אומר לעצמך: "אבל ניסיתי וזה לא הולך",
יש לך טעות!
גם בקריעת ים סוף, בהתחלה זה לא הלך.
אבל כאשר זה הולך, זה הולך עד הסוף!
כאשר עושים את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, הים נבקע וזוכים לנחת ולשלווה לא הגיוניים.
אם אתה מתנהג עם הבן שלך באהבה אמיתית,
אם אתה מרעיף עליו חום ללא הגבלה,
יום יבוא ותראה את הנחת.
תמשיך להמתין, תמשיך להיכנס למים העמוקים, ותמשיך לחוש שהגיעו מים עד נפש.
כי ברגע שזה יהיה ממש בלתי נסבל, שם תגיע הגאולה האמיתית והשלימה.
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו).
אל תצפה לתוצאות, אל תבחן כל רגע האם משהו השתפר.
תסמוך על הקדוש ברוך הוא, וכשיגיע הרגע הנכון, שם תהיה נקודת המבחן האמיתית שלך,
ושם תהיה התוצאה הטובה והאמיתית בעזרת ה' ובישועתו.
בברכת נחת ושלווה מכל יוצאי חלצינו,
וברוכים תהיו!
