שלום וברכה מורי ורבותי!
ואנחנו בעיצומם של ימי האבל על תלמידי רבי עקיבא.
ושימו לב טוב!
אחד מהדברים האיומים והנוראים ביותר הקשורים לבין אדם לחברו, הוא איסור לשון הרע.
כל כך הרבה נאמר,
כל כך הרבה דובר,
אבל ישנו משהו שהיום נבין טוב יותר בנושא הכאוב הזה.
הגמרא (ערכין ט"ו ע"ב) מעדכנת בשמו של ריש לקיש, ביאור נוסף לפסוק: "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן" (קהלת י, יא).
מסביר ריש לקיש, שלעתיד לבוא, לאחר ביאת משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו, כאשר הגלות תהיה מאחרינו, כאשר הנסיונות כבר לא יהיו כחלק מההוואי של החיים, יפגשו כל החיות עם הנחש, ויאמרו לו: "נחש יקר! יש לנו שאלה אחת בלבד, שאלה שמנקרת במוחנו זה אלפי שנים".
והשאלה היא: "מדוע אתה מכיש אנשים?
מדוע אתה מכיש חיות ובהמות?
הרי אתה לא באמת טועם טעם של חיה, ולא טעם של בהמה".
"נָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ" (ישעיהו סה, כה).
ומאז שהקדוש ברוך הוא קילל את הנחש, בזמן שהוא החטיא את חוה שעל ידו החטיאה את האדם, הקללה של הנחש הייתה: "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית ג, יד),
כל מה שיאכל הנחש, הוא יחוש בטעם של עפר.
"אז למה לך לאכול עפר בצורת אייל, צבי ויחמור, או בצורה של אדם או אפילו עכבר?
תאכל את העפר כמו שהוא!
מה האינטרס שלך סתם להכיש ולהפסיק חיים?".
אומר להם הנחש: "וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן!.
אותו אחד שמדבר לשון הרע, אותו אחד שמדבר סרה בחבריו, בין אם מדובר באמת, וכל שכן וקל וחומר כאשר מדובר בשקר,
מה האינטרס שלו?
אין לו שום אינטרס!
"אני חבר של אותו אחד" אומרים הראשונים (עפ"י ר"ג שם), "ולכן אני מחפש אותו, ורוצה להכיש בדוקא אותו".
מורי ורבותי!
האם באמת לבעל לשון הרע אין שום אינטרס?
הרי אנשים עושים את זה בגלל שהם רוצים להכפיש מישהו,
הם רוצים להרויח על חשבונו,
הם רוצים שיהיה לו להפסיד!
אומר לך הנחש: "אדם יקר, אתה טועה!
אתה חושב שבזה שתוריד מישהו אחר, או "תלכלך עליו", כלשון העם, תרויח.
שקר וכזב!
שום דבר לא יוצא מדיבור רע על אחר.
רצה להיות טוב?
תשפר את עצמך, תפרסם את יכולותיך.
אל תדבר על אנשים אחרים, כי משם אין שום תוצאה.
"וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן!".
ברוכים תהיו!
הנחש צריך מזון כדי לקיים את גופו .
מזונו הוא בעלי חיים קטנים או גדולים .
קללת העפר משמעותה הנחש בולע את טרפו כולו כולל העפר שברגלי הטרף.
והוא טועם רק את טעם העפר שברגלי הטרף .את טעם הטרף עצמו הוא אינו יכול לטעום כי הוא מכוסה בעורו ושערותיו .
זה פשוטו של מקרא