54 שנות מאבק של אנשי הישוב הישן בירושלים והעדה החרדית בימי ל"ג בעומר בכל הנוגע לעלייה להר מירון מול מדינת ישראל, מאבק המתמשך גם בשנה זו.
שנת תשכ"ז, בית הדין של העדה החרדית בראשות הגאב"ד האדמו"ר ר' יואל מסאטמר זיע"א, יוצא במודעות ענק על קירותיה הישנים של מאה שערים, במחאה על כוונת מדינת ישראל להפקיע את הר מירון מידי ההקדשות, לשנות את המיבנים שנבנו ע"י תלמידי האר"י ז"ל לפני כ-400 שנה, ולהפוך את המקום לאתר תיירות. בלשון הבית דין 'להפוך את המקום כהר החרמון רח"ל'
בנתיים מדינת ישראל ירדה מהרעיון.
ל"ג בעומר תשל"ב, נשיא ההקדש האשכנזי במירון מאז תש"ד ר' זלמן בריזל זצוק"ל מחשובי קרלין סטולין יוצא במחאה על כוונת המדינה להפקיע מידי ההקדשות, לשפץ ולשנות את המקום, בית הדין של העדה החרדית נרתמה למאבקו של ר' זלמן ויצאו בסדרת מחאות בנושא מה שגרם שוב למדינת ישראל לרדת מהתוכנית.
ל"ג בעומר תשמ"ז, מדינת ישראל מבקשת לפתוח דלת מהיכל התנא רבי אלעזר להיכל הרשב"י, מה שעלול לגרום לתערובת נשים וגברים, (עד אז בהיכל רבי אלעזר לא היתה הפרדה ובהיכל הרשב"י היתה)
גם כאן העדה החרדית יצאה למאבק, ורבים הנאמנים לה, יצאו להר מירון למחות מול נציגי המדינה. לבסוף גם רעיון זה נגנז.
ל"ג בעומר תש"נ – מדינת ישראל הקצתה מקום בהר מירון לרפורמים, מה שהכעיס את אנשי הישוב הישן והעדה החרדית, שיצאו להפגנות במירון וקבעו מחיצה המפרידה בין גברים לנשים גם בהיכל רבי אלעזר.
ל"ג בעומר תשנ"א – מדינת ישראל הרסה את המחיצות הגבוהות שהציבו אנשי העדה החרדית בחצר המערה המפרידות בין נשים לגברים, והציבה במקומן מחיצות נמוכות ולא מספקות, מה שהוביל את העדה החרדית לצאת במחאה ענקית בבית הכנסת ישועות יעקב במאה שערים, שם הלהיב את הציבור הגאון ר' שמעון קליין זצוק"ל מנאמני ההקדש האשכנזי, ועוד באותו הלילה יצאו מספר אוטובוסים מירושלים למירון, הרסו שם את המחיצות והקימו במקומן מחיצות גבוהות ומחמירות.
בד בבד באותן שנים הציבור החרדי והירושלמי גדל, והחל לעלות בהמוניו להילולא למירון, מה שהציב בעיה של ערבוב נשים וגברים בדרכים המובילות לציון, מה שהוביל כבר בשנת תשמ"ו את ר' אהרון יוסף רוזברג שליט"א עם עוד עשרות אברכים בני הישוב הישן להכשיר שטח מעבר רגלי רק לגברים, בין מגידו לציון הרשב"י, הציב במעבר תאורת חרום, בנוסף הציבו במקום שירותים ניידים.
ל"ג בעומר תשנ"ב שמניין העולים הגיע כבר למאות אלפים, אנשי העדה החרדית החלו במאבק, להסרת האוהלים סביב הר מירון, מה שהיה נהוג עד אז על ידי הציבור המסורתי. והיה גורם לערבוביא. מאבק שנשא פרי וביטלו את הצבתם של האוהלים, בהמשך השנים אף הקימו שתי דרכי עפר נפרדות לנשים וגברים, מהחניון למטה מההר עד הציון בהר מירון, בהמשך נאבקו גם על הדוכנים של הרוכלים המוצבים במקום. וכך כל שנה ושנה כשציבור העולים מבני הציביר החרדי גדל עוד ועוד, כך גם המאבקים.
באותה שנה אף היה אירוע קשה וכואב במסגרת המאבקים בין הציבור החרדי למדינת ישראל על השליטה בהר מירון, במסגרת אותו מאבק מצא את מותו מי שכונה בזמנו 'אשר הפרסי' שהיה לו חדר במירון שם חי במהלך כל השנה, ויש מי שקישר את הארוע הטרגי למאבקים בשליטה על אותם חדרים שבקומה העליונה בציון.
כאמור המאבקים עד שנים אלו, כידוע בשנה שעברה, שנת הקורונה, מדינת ישראל מנעה עליה להר מירון ביום ל"ג בעומר, מחשש לבריאות הציבור והידבקות בנגיף, מה שהוביל את אנשי העדה החרדית להתנגד אקטיבית לאותו איסור, ועלו לשם בהמוניהם, דרך דרכים חשאיות ביערות, מה שבהמשך גרם להתכתשויות אף אלימות בין אנשי החוק לאותם עולים.
גם השנה לקראת ההילולא הערב, לא עומד להיות ממש שקט, כשאנשי העדה החרדית מתכוונים להילחם נגד הכוונה לא לאפשר לנשים לעמוד בציון הרשבי, אלא רק לעבור, בנוסף אנשי העדה מתכוונים להאבק בשאטלים המשנעים את ציבור העולים מחניוני האוטובוסים לציון, שלטענתם אין שם הפרדה מלאה בין נשים וגברים
השתתף בהכנת הידיעה: ישראל קרויס
אשרכים בזכות העדה החרדית יש היום את דרך מהדרין וכו
עוזי לוי לך תלמדתורה ותפסיק להתבטל ולספר כל מיני דברים שלא מעניינים אף אחד
בתור אישה, הפעם הקנאים צודקים, אני זוכרת שזה היה נורא ואיום לפני שנתיים או שלוש, העזרת נשים היה פשוט ריק, מלבד מסלול צר מאוד ששם התהלכתי לקול צעקות השוטרות שצעקו ושדחו בנו כל הזמן, אני מתגעגעת לשנים הקדומות יותר, שהייתי יכולה להתפלל בצורה יותר סבירה.
וכמובן שצריך סדר, אבל צריך גם לדעת איך מיישמים זאת!
מי שאהב את הכתבה? שיסמן בלייק
יאיר לוי כתבה ממש מושקעת ויפה