הרב צוריאל קריספל: "יבואו טהורים ויתעסקו בטהרה"

יום שישי, עם ישראל כולו שרוי באבל עמוק. עוד ועוד שמות של נפטרים קדושים שעלו בסערה השמימה, צעירים, ילדים, בעלי משפחות. לב כולנו נשבר. ממדי האסון עדיין לא מסתדרים בראש. מי היה יכול להאמין, שההילולא הגדולה תסתיים בים של דמעות וכאב.

תהליך הזיהוי נמשך שעות ארוכות על מנת למנוע חלילה טעויות בזיהוי, שעלולות להביא לצער נוסף ולמכאובים מיותרים. בסוף התהליך, חלק גדול מן מהנפטרים הובאו למנוחות עולמים בעיר הקודש ירושלים. ראיתי מקרוב את עבודת הקודש של אנשי החברה קדישא ירושלים. בקדושה ובטהרה במסירות אין סופית, טיפלו בנפטרים בכבוד הראוי להם ולמשפחותיהם. רגעים אחרונים לפני שבת, דאגו להביא לקבורה את אלו שהייתה אפשרות להביאם לקבורה. מאמצים כבירים השקיעו, כדי שבני המשפחות יוכלו להיכנס לשבת עם הידיעה שיקיריהם הובאו למנוחות. חלק מעובדי החברה קדישא חזרו הביתה ברגל ולא וויתרו על שום נפטר שניתן היה להביאו למנוחת עולמים לפני כניסת השבת, לא קלים היו המראות, המלאכה הייתה קשה, לצערנו חלק מאנשי החברה קדישא בירושלים, מתורגלים במראות קשים, מהימים שבהם העיר ידעה פיגועים רבים. עברו כבר הרבה שנים, אולם הזיכרונות הקשים עדיין צרובים אצל חלק מהן העוסקים בטהרת הנפטרים.

בימים קשים כאלו, בימים שבהם החושך שולט, שהכול נראה חסר תקנה, כדאי להתבונן על האנשים הללו, אנשי החברה קדישא, אנשים שעזבו את הבתים שלהם ואת המשפחות שלהם והקדישו את השעות הרבות של יום שישי ומוצאי שבת, על מנת לדאוג להביא את העולים במעלות הקודש, שנקטפו בציון הקדוש במירון, לקבורה בכבוד הראוי לקדושים וטהורים. הלב שלהם התמודד בגבורה, עם המראות הקשים, עם בני המשפחה שאיבדו את היקר להם. שותפים באסון הכבד ביותר שפקד את העם היהודי והציבור החרדי. מכה שאינה כתובה בתורה של מיתה משונה ובלתי נתפסת, של צעירים שברגע אחד קיפדו את חייהם.

אני חייב לציין לשבח את התנהלותו של מנהל בית ההלוויות שמגר בירושלים הרב חיים איזנבך שטיפל במסירות אין קץ בכל הנפטרים ובבני המשפחה הרבים שצבאו על דלתות בית ההלוויות כאשר הוא מתנהל בקור רוח מחד, אך בכל הרגישות והאמפטיה לכלל בני המשפחות, לתת להם את הזמן והמקום להתייחד עם יקיריהן בטרם תצא הלוויה, והכל ברוגע ובנועם כאשר שני מכשירי הטלפון שלו עובדים בו זמנית, לענות לכל שואל, לתאם את הגעת האמבולנסים, את שחרור הגופות ואת קבלתן בזה אחר זה בכל הכבוד האחרון הראוי.

כמו כן, ברצוני לציין, את הפעילות החשובה של החפ"ק שהוקם על ידי המשרד לשירותי דת בהשתתפותם של עובדי אגף הקבורה והעומד בראשו, מנהלי החברות קדישא וצוות ההיגוי של מועצת בתי העלמין שטיפלו במסירות אין קץ ולא נחו לרגע כדי שכל נפטר הן מירושלים והן מחוצה לה שיוכל להגיע למנוחת עולמים מיד עם השחרור מהמכון לרפואה משפטית.

מסעות הלוויות הרבות שידעה ירושלים בימים האחרונים, מביאים אותנו להביט אל מקומות הקבורה בירושלים, שלצערנו הולכים ונעשים צרים מהכיל. מספר מקומות קבורות השדה בירושלים מצטמצמים. יהודים רבים מישראל ומהעולם, מבקשים להיקבר בעיר ירושלים והמקום הקיים איננו מספיק עבורם. מכאן אני מפנה קריאה לגורמים האחראים, לפתור את מצוקת קבורת השדה בירושלים, באמצעות הכשרת מתחמים נוספים לקבורת שדה. כדי שחלילה לא נגיע למצב, שבו נאלץ להפסיק לקבור את הנפטרים בירושלים, ויפה שעה אחת קודם.