הם ישבו שם בחוף הים בעיר הנמל ביפו. שעה קלה לאחר שהם נפגשו שוב לראשונה מאז השואה האיומה. לא השמים הכחולים, הגלים הרגועים או קולות הילדים, כול אלו לא הסתירו את צערם הרב את הכאב את הדמעות שנזלו מהם כמים. שתיהם, גלמודים השאירו אחריהם אי שם במחנות האיומים חברים קרובי משפחה אבא אמא אישה וילדים…
לאחר דממה ארוכה פתח ר' דוד את פיו כשהוא מפנה את מבטו לעבר דודו הצדיק ר' יוסל הגלים זורמים העולם ממשיך.. אבל אנחנו כבר לעולם לא נזרום מזה.. הוא ניסה להגיד את זה אבל הוא לא הצליח להוציא מילה מפיו. ר' יוסל כמלאך טוב מחזיק בו. חום עטף את ליבו אוי ! כמה היה חסר לו החיבוק החם הזה, כמה זמן כבר לא הרגיש כזה.. כל אלו היו רק במחשבותיו של דוד'ל אך מפיו לא הצליח להוציא מילה אחת לו…
אך כשעברה לה כ'שעה קלה, זעק דודל' לדודו הגדול ר' יוסל את שאלתו הגדולה. שכמו לרבים אז בימים האיומים של אחרי השואה הארורה הדהדה לו שוב ושוב בליבו ללא הפסקה. ועכשיו הוא סוף כל סוף הצליח להוציאה מפיו לראשונה…
היתכן ?? היתכן ?? דמויות אביו אמו בנו יענק'ל התינוק הקטן עוברות לו נגד עיניו, הייתכן שככה יעשה 'לבני בכורי ישראל' ?? זעק דודל מנימי נפשו. את המילים האחרונות בקושי שמע ר' יוסל בין דמעותיו של אחינו הכאוב. שנשנק מדמעות שוב. אך לליבו הטהור מלא האמונה זה הספיק ואוו! עד כמה שזה הספיק…
מקולות מים רבים, מים רבים אדירים, אוי גבול שמת, שמת שמת, בל בל יעברון!! דוד'ל מתעורר לו משינה עמוקה, מול עיניו הוא רואה את הים הגדול שעליה זורחת לה הזריחה.. את דודו הצדיק ר' יוס'ל רואה הוא ממרחק יושב לו אם ספר תהילים קטן בידו ומנגן לעצמו בנהימה עצומה.
אוי גבול שמת, שמת שמת, בל בל יעברון !! ובל ישובון לכסות הארץ, ובל ישובון לכסות הארץ, דוד'ל נכסף כולו למנגינה הערבה. זיכרון קטן שלו יושב ושר אם אביו בסעודת שבת מנסה לחמוק לה ממחשבתו לליבו, אך קולו הערב המתוק והמשתפך של דודו הצדיק שמתרגם את מילותיו של דוד המלך בתהילים לאידיש תוך כדי ניגון ערב עצרו לו את כל המחשבות … אוי גבול שמת …
שנים כבר לא שרתי … ובכזאת ערגה לרבש'ע!! הניגון הזה ממש המיס לי את הקרח שעל ליבי. לרגע שכחתי מכל צרותי, ר' יוס'ל הביט בו בחמלה, זה לא רק הניגון, אלו המילים הקדושות ופירושן . שטומנות בתוכן תשובה של דוד מלך ישראל לשאלתך האישית, רוצה לשמוע??
הגל ההוא שם ? איזה הימיני ?? כן גם , אבל תסתכל שם מקדימה, ואוו נכון , אבל לא רק הוא ככה כל גל וגל. ככה כל אחד מהם מנסה לעלות ולשטוף את העולם. אף גל לא מתייאש מזה שחברו לפניו לא הצליח, הנה תסתכל על הגל ההוא שם ממרחק הוא כן הוא, תראה את הגודל שלו , את העוצמה זה נראה כאילו הוא יצליח בא נראה, אבל לא, גם הוא בסוף מגיע לחוף ונרגע .
אתה מבין ?? זה מה שצדיקים מסבירים לנו שזה לא שה' פעם אחת קבע לים שילך עד מקום כלשהו שם לו גבול וזהו הוא יתב' הפנה את מבטו מזה וככה זה עומד לעד. וכן זה לא שאם פעם יש איזה צונמי וכדומה אז זה איזה דפק'ט ביצור… פשל'ה… וכדומה. זה התפיסה שצדיקים מלמדים אותנו בכמה מקומות, גבול שמת בל יעברון ! ה' יתברך עומד ומחזיק את הים, עומד ועוצר בכל רגע ורגע כל גל וגל שחלילה לא יעלה בל ישובון לכסות הארץ !!. וכמו שהאוחה'ק כותב שכל שבת נותנת לעולם כוח לשבוע נוסף ואם לא .. אז חלילה הוא היה נחרב …
וכך שכל נשימה והשימה היא חידוש מחדש..
אתה מבין ר' דוד האור הזה משנה לנו לגמרי את תפיסת החיים, זה לא שה' יתב' חייב לנו משהו, והכל צריך ללכת בדיוק כמו שאנחנו רוצים ומשהו שמשתנה זה דפקט' ופשלה' לא !! כל רגע בו ה' מחזיק את הגלים זה חסד! זה אהבתו יתב' שנוזלת אלינו ללא גבולות!, וככה זה גם בנשימה בראיה בשמיעה ובכל דבר ודבר בחיינו … כל שניה ודבר שכן זה הנס שלנו !
צער עצום פוקד את עם ישראל בארץ ובעולם כולו, הצער הוא צער של כולנו !! אתה מבין ר' דוד בא נתבונן במה שקרה. לא שנפלה איזה, פארנצ'ע או איזה פיגוע או משהו לא שגרתי חלילה. הסרטות שפורסמו מאותו מקום מלפני כמה שנים מראות לנו לצערנו תמונות דומות מאוד… אבל מה השנה לצערנו ולבכייתנו אותו רבש'ע שמחזיק את הגלים את הדחס את האויר כל היום הוא יתברך מסיבת הסיבות הידועות רק לו כביכול הרים לשנייה אחת את היד… ונתן לצערנו הרב לגלים לשטוף … בחשבונות שמים של מה ולמה אנו לא מבינים.. אבל הצורה בה נעשה האסון הנורא מדגיש לנו לחשוב על כל אותם רגעים ודקות, על עשרות אלפי רחמים וניסים ועשרות 'גלים' שה' מחזיק לנו בכל יום ויום ולעילוי נשמתם הקדושה רק להודות ולהודות…
ר' דוד מסתכל אליו בעיניים גדולות, אפילו חיוך קטן מבצבץ לו איפשהו. אבל איך דווקא בכזה זמן ומקום קדוש ? היתכן ? הוא לוחש לו בדממה ?
ר' יוסל מביט בו חזרה בעיניו הטובות . וממשיך להסביר לו בסבלנות' דוד אתה יודע מתי היה היום הכי קדוש לעם ישראל ?? זה היה ביום הקמת המשכן, זאת הייתה הפעם הראשונה בא השכינה הקדושה ירדה ושרתה על עם ישראל בקרבה עצומה ודווקא אז בתוך כל השמחה הדביקות הריקודים הקדושים לקח ה' יתב' שתים מצדיקי הדור, בניו המיוחסים של אהרון הכהן הגדול הוא מה כתוב שם ? וידם אהרון !! כי זאת הייתה התפיסה של אהרון הכהן שה' יתברך לא חייב לנו כלום, וכל נשימה ונשימה אינה כי אם חסד אלוקים עצום, ולא שחלילה משהו שלא מסתדר זה דפקט' או איזה בעיית יצור.. רק אדרבה זה מחזק לנו את האמונה על כל גל וגל וכל נשימה ונשימה …
לב מי לא יחרד … כל אחד מאיתנו שמע בשבוע האחרון הספדים של וידם אהרון !! וידם העם !! הספדים מלאי שבח והודיה של הורים אחים ילדים חתנים, קרובים חברים ולבבות נשברים … העם זעק וידם אהרון !! באחד הלוויות השבוע בבני ברק חמיו של הנפטר מספיד וזועק !! אם הינו יודעים מראש שזה יהא רק לשנתיים , גם הינו הולכים על זה !! אנחנו מודים לה' על זה !! וידם העם !! שומעים הספדים רואים מה זה וידם אהרון עומדים הורים אחים ואחיות, נשים וילדים וזועקים יתגדל ויתקדש שמיה רבה כוחות נפש כאהרון הכהן ממש !! זאת התובנות שלנו כבר עכשיו !!
אוי לעין שכך רואה .. ואשרי דור של כאלו בעלי אמונה …
לתגובות הארות והערות a0548480750@gmail.com
ישרכח
אשרי העם שככה לו אשרי העם שד" אלוקיו!!!!!!
אין יותר מרגש ומחזק מדברי הקרובים המספידים!
מתוך הייסורים ע" י מגלה את יופיו!!!
אחים יקרים..
בואו נקח את השבוע הקשה -מאחד הזה ..
ולא נשכח …ובזכות זה נזכה להתאחד בבחאת משיח…
מחזק מאוד!!!
הנקודה שאנו עטופים וחבוקים ברבוש"ע מעודדת ומחזקת
יישר כח!!!
מאד מאד יפה ומרגש