שלום וברכה מורי ורבותי!
היום יום "אסרו חג" של חג השבועות, כאן בארץ ישראל, ולבני חוץ לארץ זהו יום טוב שני.
ודיברנו כמה פעמים על כך, שלנו, בני ארץ ישראל, הטוב ביותר הוא יום האסרו חג, ולהם הטוב ביותר הוא היום טוב שני של גלויות,
כי לכל אחד הקדוש ברוך הוא מועיד את מה שהכי מתאים לו.
וההלכה לא סתם מתגאה בצורה כזו, ולא סתם הם גרים שם, ואנחנו כאן.
ושימו לב טוב מורי ורבותי!
שלוש רגלים בשנה: פסח, שבועות וסוכות.
בפסח ובסוכות יש שבעת ימי "חול המועד", ואילו לחג השבועות אין שבעת ימי חול המועד,
ישנם שבעה ימים שבהם אנחנו לא אומרים בשום פנים ואופן ובשום מקום בעולם תחנון,
בגלל שבימים הללו ניתן לשלם את קרבנות החג למי שלא הקריב, תשלומים של קרבנות יום חג השבועות ממשיכים שבוע לאחר מכן.
אבל למה אין ימים רשמיים של "חול המועד" כפי שיש בסוכות ובפסח?
הרי אף אחד מאיתנו לא היה מתנגד לימים נוספים של חול המועד…
התשובה היא,
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי!
"החג הזה הוא לא חג של שבוע אחד בלבד",
"חג השבועות הוא חג אחד בשנה, אבל חול המועד הוא שלוש מאות שישים וארבעה ימים בשנה".
"כל השנה כולה, מהיום שלמחרת חג השבועות, ועד חג השבועות הבא, הם ימי החג, ימי 'חול המועד', של חג השבועות".
"אני מבקש ממך בכל יום ללמוד בשמחה ובהתלהבות",
"לחגוג איתי יחד את התורה הקדושה שלי",
"לקיים איתי יחד את המאמר 'קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הוא' (זוהר ויקרא ע"ג ע"א)",
ואני אהיה אחראי להפוך לך כל יום ליום של חג".
אין לך חול המועד של שבעה ימים, יש לך חול המועד של שנה שלמה,
מתוך נחת, שלווה ושמחה.
ברוכים תהיו!
