מבקר המדינה: מתווה החל"ת יגרום ל"פשיטת רגל" של הביטוח לאומי

בדוח שמתפרסם היום (ג') מבקר המדינה בחן בין היתר, את השאלה כיצד השפיעה מגפת הקורונה על היכולת של ישראל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלה, ומצא במקרים רבים כי לא ניתן ליווי אקטוארי לתהליכים מהותיים בעלי השפעה ניכרת על תקציב המדינה ועל היקף התחייבויות הממשלה. לא ניתנה הערכה אקטוארית להחלטות בעלות השפעה ניכרת על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, להגדלות האחוזיות של הפנסיה התקציבית לפורשי צה"ל, או בעת חתימה על הסכמי שכר במגזר הציבורי.

על פי הדו"ח שפורסם ב'גלובוס' בשנים האחרונות פורסמו מספר פעמים תחזיות עגומות לפיהן בשנים 2044-2045 לא יישארו לביטוח הלאומי עודפים לכיסוי הגירעון שלו, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כליל ולא תוכל עוד לשלם קצבה אחת שחוקה.

כעת חושף מבקר המדינה כי מניתוח ראשוני שביצע אקטואר הביטוח הלאומי, עולה כי הקורונה צפויה להקדים את מועד התאפסות הקרן בכשנה וחצי, לתחילת 2043. המשמעות – תשלומי החל"ת הגורפים שהוענקו בצל המגיפה, הקדימו את מועד "פשיטת הרגל" של המוסד לביטוח הלאומי.

מהדוח עולה, כי על אף הגירעון, הליכי החקיקה בתחום דמי האבטלה לא לוו על ידי אקטואר הביטוח הלאומי. עד נובמבר 2020, לא נעשתה בחינה אקטוארית של השינויים בצל הקורונה, כולל הבולט שבהם – מתווה החל"ת.

רק לאחר מועד סיום הביקורת שערך אנגלמן, בדצמבר 2020, הוצגה ההערכה על הקדמת התאפסות הקרן לוועדת הכספים של הביטוח הלאומי. הערכה שהסתמכה על התרחיש האופטימי שבו הקורונה תשפיע על התשלומים עד שנת 2021 בלבד.

דוח המבקר שפורסם באתר גלובס סוקר בעיקר את התקופה שקדמה למגפת הקורונה, אשר כידוע העמיקה את מצבת ההתחייבויות של ישראל. על פי הדוח, סך התחייבויות המדינה בסוף שנת 2019 עמד על 2,920 מיליארד שקל – גידול של כ-14% לעומת סוף שנת 2018. עיקר הגידול נבע מסעיף התחייבויות בגין זכויות עובדים ומסעיף עתודות בגין אירועי ביטוח המושפעים, בין היתר, מחישובים אקטואריים.

על פי דוח מבקר המדינה, עודף ההתחייבויות של הביטוח הלאומי על הנכסים עומד על כ-1.6 מיליארד שקל, כאשר הגירעון הנצבר של הביטוח הלאומי בסוף 2019 עומד על 586 מיליארד שקל, ונובע בעיקר מהתחייבויות הביטוח הלאומי בגין זכויות עתידיות שנצברו למבוטחים עד מועד עריכת הדוחות הכספיים. קרנות הביטוח הלאומי, המייצגות את התחייבויות הביטוח הלאומי לציבור, גדלו בין השנים 2014-2019 בכ-70%.

עוד עולה מהדוח, כי אף שקצבאות הילדים משולמת על פני 18 שנים עבור כל ילד, הדוחות הכספיים של המדינה אינם כוללים את ההתחייבות הביטוח הלאומי בגינן.

"אין אקטואר ממשלתי המייעץ לממשלה טרם קבלת החלטות בעלות השלכות תקציביות ארוכות-טווח, ואין מדיניות אקטוארית אחידה ומקובלת בין הגורמים השונים", קבע המבקר. בשורה התחתונה – למרות שהתחייבויות המדינה לטווח הארוך בשנת 2019 חולשות על פני תחומים שונים, וחרף ההשלכות הכספיות על ניהולה הפיננסי של המדינה בשגרה, ועל אחת כמה וכמה נוכח משבר הקורונה, לא נעשו בחינות אקטואריות מלאות ומקיפות של התחייבויות המדינה לטווח הארוך.