בפסק דין הצהרתי על "פשרת האוזר-הנדל" שאושרה בכנסת שעברה, מתחו שישה משופטי העליון ביקורת חריפה על אישור התיקון לחוק היסוד שאפשר להמשיך להישען על תקציב המשכי, ולהגדילו, בין היתר לכספים קואליציוניים. השופטים קבעו שמאחר שהכסף כבר חולק והכנסת התפזרה – יש להסתפק בהתראת בטלות. "תיקון חוק היסוד – שימוש לרעה בסמכות"
נשיאת העליון אסתר חיות כתבה בפסק דין שפורסם היום כי הפשרה שאושרה בתיקון לחוק יסוד אמנם צריכה להיות בטלה, אך כיוון שהרב המוחלט של התוספת התקציבית כבר נוצל והכנסת אף התפזרה ונערכו בחירות חדשות, יש להסתפק בהתראה על בטלות התיקון. עוד נקבע כי לא ניתן לתקן חוק יסוד כך שתוגדל תקרת התקציב – ואם יעשה כן בעתיד שוב התיקון יתבטל.
פסק הדין התקבל בדעת רוב של שישה שופטים מול דעת מיעוט של שלושה שופטים. למעשה, פסק הדין קבע כי תיקון 50 לחוק יסוד: הכנסת, שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל, בין היתר לשם חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות, הוא שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
בית המשפט קבע כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה, עליו לקיים מאפיינים של חוקה ולא רק לשאת את הכותרת "חוק יסוד". השופטים, כך נכתב בפסק הדין, סבורים שהמאפיינים אינם מתקיימים במקרה זה. משמעות "התראת הבטלות" שהוציא בית המשפט היא שככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה – הוא יתבטל.