ווטסאפ הגישה תביעה נגד ממשלת הודו בגין חדירה לפרטיות

וואטסאפ הגישה תביעה נגד ממשלת הודו בביהמ״ש של דלהי, בשל תקנות חדשות של האחרונה המאפשרות לרשויות לאתר הודעות פרטיות ברשת המוצפנת, ועל ידי כך לעקוב אחרי המחברים (ולבטל דה-פקטו את נושא ההצפנה מקצה לקצה). בכתב התביעה נטען, כי דרישת הממשלה  פוגעת בזכות האזרחים לפרטיות.

על פי הדיווח באתר israeldefense, ״מומחי טכנולוגיה וחברה אזרחית ברחבי העולם טענו בעקביות כי הדרישה ׳לאתר׳ הודעות פרטיות תפר את ההצפנה מקצה לקצה, ותוביל לפגיעה אמיתית״, נמסר בהודעה מטעם וואטסאפ, אפליקציה המסרים הפופולרית בעולם, הנמצאת בבעלות פייסבוק. ״וואטסאפ מחויבת להגן על פרטיות ההודעות של אנשים, ונמשיך לעשות כל שביכולתנו במסגרת חוקי הודו לשם כך״. באפליקציה משתמשים כשני מיליון איש ברחבי העולם, כאשר הודו מהווה את השוק הגדול ביותר.  

הודו הציעה לוואטסאפ לבצע שינויי תוכנה הנוגעים לפרטיות כבר בשנת 2018, אך רק השנה הפכה ההצעה לחוק של ממש – חלק מחקיקת ה-IT הגורפת של הממשל, שגם מעניקה לו סמכות נרחבת להסיר פוסטים ודורשת מחברות המדיה החברתית למנות צוותים מקומיים שתפקידם יהיה להתמודד עם תכנים הנתפסים על ידי ניו דלהי כבעייתיים. על פי החקיקה החדשה שנכנסה לתוקף בחודש פברואר, החברות קיבלו פרק זמן של שלושה חודשים – שהסתיים היום (ד׳) – לעמוד בדרישות החדשות.

באופן אירוני משהו בבית המשפט ההודי כבר נדונה תביעה שהגישה מוקדם יותר המדינה נגד וואטסאפ, בנוגע למדיניות הפרטיות של החברה, אותה מנסה הודו לבטל. במסגרת המדיניות החדשה, שסופגת קיתונות של ביקורת ברחבי העולם, תתבצע במוצהר תחלופת מידע לבין חברת האם, פייסבוק. בהתחלה הצהירה וואטסאפ כי משתמשים שלא יאשרו את התנאים החדשים לא יוכלו יותר להשתמש באפליקציה באופן מיידי, אך בהמשך הוחלט על גישה הדרגתית יותר.

הצעד התקדימי מהווה עליית מדרגה נוספת במתיחות בין ממשל מודי בהודו לבין חברות המדיה החברתית הזרות. בחודש אפריל, דרשה הממשלה מטוויטר להסיר עשרות פוסטים שהביעו ביקורת נגד ראש הממשלה וטיפולו במגפת הקורונה, מהלך שהוביל לזעם ציבורי נרחב ולטענות על סתמית פיות פוליטית. כמו כן, האתר Techcrunch מציין כי בשנה שעברה אסרה הודו על שימוש בכ-200 אפליקציות סיניות, כולל טיקטוק, בטענה שהן מהוות איום עם ביטחון המדינה. מקורות אנונימיים אמרו לאתר כי החברות הסיניות לא תבעו את ניו דלהי, משום שכמעט בלתי אפשרי לנצח בתיק בו מועלה טיעון הביטחון הלאומי.

ואולם, התמונה מורכבת הרבה יותר: למול הטענות על שלילת פרטיות, הרי מדובר גם באמצעי לשלוט בשיח של אלימות, דיסאינפורמציה והסתה, הפושה באפליקציות המסרים הסגורות ברחבי העולם הרבה יותר מאשר בפלטפורמות הפתוחות כגון פייסבוק וטוויטר, בדיוק בשל אותה אנונימיות של השולח – בפייסבוק כולם יכולים לראות, בעוד שבוואטסאפ המוצפנת, המסר מגיע אך ורק לנמען.

גם ישראל מתעוררת כעת לסכנות הטמונות בוואטסאפ ובאפליקציות מסרים מוצפנות נוספות, בעקבות מבצע ״שומר החומות״ והמהומות בערים המעורבות: התארגנויות למעשי אלימות ולינצ׳ים, להרס של עסקים בבעלות ערבית, הסתה ואלימות נגד עיתונאים, ועוד – הרבה מאוד הועבר דרך פלטפורמות מאובטחות ומוצפנות. 

התביעה בהודו מהווה, איפוא, מקרה בוחן עבור העולם כולו, וסביר שגם בישראל יעקבו בתשומת לב אחר ההתפתחויות.