מדוע ממשלת השינוי רעה? ספוילר: לא בגלל התקציבים

פערי השקפה

רבני הציונות הדתית יצאו בכל תוקף נגד הכניסה של ימינה לממשלה. הרב דרוקמן, שהוא "ר' חיים" של הציונות הדתית, בא להפגין מול הבית של ח"כ ניר אורבך נגד הכניסה לממשלה. הרב דרוקמן הוציא מכתב, עליו חתמו  גדולי הרבנים של הציונות הדתית, אך מאום לא עזר.

יהדות התורה לא היתה נכנסת לממשלה שמרן שר התורה שליט״א היה יוצא נגדה, וש"ס לא היתה נכנסת לממשלה שנשיא מועצת חכמי התורה, חכם שלום כהן שליט״א, היה מוציא מכתב נגדה.

ולא, זה בכלל לא היה משנה שיש מצב חירום או שיש בחירות חמישיות או עשיריות הן פשוט לא היו נכנסות.

 הייתה תקוות שוא כלשהי שאף הדתיים בימינה ובתקווה חדשה לא ייכנסו. שחברי הכנסת ניר אורבך ועידית סילמן שנמצאים בציונות הדתית יישמעו לרבניהם, אך הם כמובן לא עשו זאת וככל הנראה מעולם לא חשבו לעשות זאת.

התקווה שהם יישמעו לרבניהם הייתה  משענת קנה הרצוץ.

תפיסת הרב בעיניים חרדיות שונה מאוד מתפיסתו בעיניים דתיות.

אצל הציבור החרדי הרב הוא מנהיג. הציבור החרדי תופס את הרב כאדם חכם עם שיקול דעת, ״דעת תורה״ אם תרצו. כשחרדי יוצא להצביע הוא לא מצביע לגפני או לליצמן או לדרעי. הוא מצביע לחכם שלום כהן או לר׳ חיים או לאדמו"ר מגור. אצל בציבור הדתי לעומת זאת הרב הוא כמו עורך דין או כמו רואה חשבון. האם עורך דין מבין בפוליטיקה? האם רואה חשבון הוא מנהיג?

עורך דין מבין במשפטים, רואה חשבון מבין במספרים והרב מבין בהלכות. הרב הוא עורך דין לענייני הלכה אם תרצו. בפוליטיקה מבינים פוליטיקאים.

לכן, נשמעות לעיתים קרובות בציבור הדתי קריאות שרבנים לא יתעסקו בפוליטיקה. והסיבה היא שהם לא מבינים בפוליטיקה.

דעה כזו לא תשמעו מאף חרדי. כי אצל חרדי הרב הוא מנהיג. לא עורך דין.

לכן, גם אם כל רבני הציונות הדתית יפגינו מול ביתו של ח״כ ניר אורבך דעתו לא תשתנה. הוא הרי יהיה שר ההתיישבות (ע״פ הפרסומים), ומה לרבנים כי יתערבו בכך?! כמו כן עידית סילמן. היא מקבלת את יו"ר הקואליציה ואולי עוד ראשות וועדה (שוב, ע״פ הפרסומים) ומה לרבנים כי יתערבו לה? הפוליטיקה היא המקצוע שלה, לא שלהם.

בניגוד לחרדים ולחרד"לים, אצל הדתיים, הרבנים לא רלוונטים בפוליטיקה.

שומרי המסורת החרדים

ביום שלישי האחרון אירע אירוע נדיר במחוזותינו חברי הכנסת של מפלגות "יהדות התורה" ו"ש"ס" התאספו לישיבה משותפת.

הישיבה הוקדשה כולה לתחרות מי ייצא יותר בחריפות נגד הממשלה המתהווה.

המילים שהושמעו בישיבה זו היו חריגות בחריפותן.  התחילו ב-"בנט הרשע" וקינחו ב-״נפתלי בנט שר"י״. בתווך זכו הנוכחים לשמוע ספק בקשה ספק דרישה מבנט שיוריד את הכיפה, כי הוא מבזה אותה.

הפרשנות הקלאסית לאירוע היא, שהחרדים כועסים כי הם איבדו תקציבים. כי הם איבדו שליטה.

אין לדעת מה עומד מאחורי הפרשנות הזו, אמת אין בה. אף לא אחד העלה בינתיים מהלך או כוונה רצינית לקצץ תקציבים. חוק הגיוס כנראה יעבור ואף חרדי לא יבכה. להיפך, הרי אף אחד לא באמת רוצה או יכול או אפילו חושב לנסות לגייס את החרדים. והנה, ממשלה בלי חרדים, אף אחד לא יוכל להאשים את החרדים בכלום. אם כך, בשל מי כל הסער הזה? מה רוצים הפוליטיקאים החרדים?

נכון, הממשלה הנכנסת מעוניינת להעביר רפורמה בכשרות ולסיים את ״המונופול״ של הרבנות בעניין.

מה הבעיה שגם רבני צהר יתנו הכשר? זו לא כשרות בעיניים חרדיות? אל דאגה, בבני ברק אף אחד לא יאכל הכשר כזה. החרדים לא אוכלים גם רבנות, אז במה שונה הרבנות מצהר? רוצים גם אוטובוסים בשבת, אל דאגה הם לא יעברו בערים חרדיות. כנ"ל לגבי עסקים בשבת וכנ"ל לגבי ברית הזוגיות ומתן האפשרות לפסולי חיתון לבוא בקהל. תתפלאו אולי לשמוע, אך גם גיור בידי רבני הערים לא באמת מפריע לחרדים. החרדים לא יתחתנו איתם.

חייה ותן לחיות. מהי הכפיה הדתית הזו? ובכלל, כל ההתנגדויות האלו סתם משניאות את החרדים.

שאלות וטענות אלו נשמעות שוב ושוב כלפי החרדים בווריאציות שונות.

הן נובעות מאי הבנה של השליחות הציבורית החרדית.

לפני כחודשיים הגיעו המפלגות להמליץ לנשיא על מי להטיל את הרכבת הממשלה. ח״כ גפני הסביר מדוע החרדים עדיין ממליצים על הליכוד: ״אנחנו מרגישים אהבה לציבור המסורתי״, אמר גפני, והמשיך: "בגלל שהציבור הזה נמצא בליכוד אנחנו תומכים במועמד הליכוד בנימין נתניהו. אם היה מועמד אחר של הליכוד, היינו הולכים איתו". וסיים: "לא ננטוש את הציבור המסורתי כמו שהוא לא נוטש אותנו. אנחנו חיים ביחד עם הציבור הזה״.

במילים אלו מתומצתת כל השליחות הציבורית החרדית. כן, יש את עניין התקציבים. כן, הישיבות הן מוסד חשוב ביותר בעיני החרדים. כן, ביבי הלך בעצמו נגד החרדים ב2013 עם אותו נפתלי בנט ואותו יאיר לפיד. הכל נכון. גם העובדה שהחרדים יכולים לעשות אילנות יוחסין, ולתת למדינה להתיר לכל אחד להתחתן ולהתגייר כרצונו, כאשר לחרדים זה לא יפריע משום שיהיו להם מגילות יוחסין ושלום על ישראל, כן, גם היא נכונה. וכמובן שאין חשש שחרדי יאכל צהר או יסע באוטובוס בשבת או ייכנס לעסק כלשהו בשבת.

הבעיה היא הציבור המסורתי. אותו ציבור שנשמע לרבנות. הרבנות אומרת שזה בסדר להתחתן עם הממזר/ת? אז כנראה שמותר. יש תעודת כשרות? מותר לאכול. מה איכפת לי אם זה הרבנות או צהר כולם רבנים ורק באהבת חינם ננצח. הוא/היא התגייר/ה? אז הוא/היא יהודי/ה.

עליהם החרדים מגנים. עליהם החרדים מפחדים. על היהודי התמים שרוצה לשמור על המסורת. על היהודי שרוצה לאכול כשר. על הנכד של היהודי שאולי יחזור בתשובה יום אחד, וירצה להתחתן כדת משה וישראל ולא כדת איווט ובנט ולפתע יגלה האומלל שהוא לא יכול. לחרדים יש ספרי יוחסין והוא נמחק מעם ישראל מבחינתם, או שהוא ממזר, או שהוא בכלל לא יהודי מבחינת החרדים.

על מניעת הקרע הענק הזה בעם ישראל החרדים נלחמים.

על מניעת ההכשלה של היהודי התמים שרואה כשר ואוכל טריפות (ע״פ ההשקפה החרדית) בשגגה.

עליהם המלחמה לא על החרדים.

בשבילם החרדים מוכנים להקריב הכל ולהיות מושמצים בראש חוצות.

לא בשביל החרדים, בשביל המסורתיים.

כי בניגוד למה שהרבה חושבים, החרדים לא אגואיסטיים.

קדימה אל העבר

קצת לפני צאת השבת האחרונה הודיע ראש השב״כ נדב ארגמן כי ״בתקופה האחרונה אנו מזהים התגברות והקצנה חמורה בשיח האלים והמסית, בדגש על זה המתקיים ברשתות החברתיות״. זהו שיח הכולל התבטאויות חמורות, תוך שימוש בשפה ובמונחים של שיסוי, הסתה ואף קריאות לאלימות ופגיעה פיזית״. והזהיר : ״שיח זה עלול להתפרש בקרב קבוצות מסוימות או בקרב בודדים, ככזה המתיר פעילות אלימה ובלתי חוקית שעלולה חלילה להגיע אף לכדי פגיעה בנפש״.

ההודעה הזו תמוהה. מדוע נזכר ראש השב״כ כי יש הסתה?

היכן  היה כשאלפי מפגינים צעקו מידי שבוע סיסמאות בגנותו של ביבי וקראו להוציאו להורג במפורש או במשתמע? היכן  היה כשפוליטיקאי בכיר קרא להכניס את כל החרדים למריצה ולשלוח אותם למזבלה? היכן  היה בעוד עשרות מקרים של שיח קיצוני?

אל ראש השב״כ הצטרפו גורמים שונים בתקשורת הישראלית שהזהירו מפני ״יגאל עמיר 2״.

האשימו את הרב דרוקמן בהסתה לרצח בגלל דבריו שצריך לעשות הכל כדי למנוע ממשלה.

״הרב דרוקמן מעודד רצח״ כך קבעו, תוך שהם מתעלמים מהמקרים בהם הם או חבריהם אמרו שיש לעשות הכל על מנת להחליף את ביבי.

פייסבוק חסמה אנשים שהעלו פוסטים הקוראים לצאת להפגין נגד ח"כ אורבך, ובו זמנית השאירה פוסטים שקראו לצאת להפגין בעדו.

הקוראים והצופים התמימים וביניהם אני, לא הבינו על מה יצא הקצף.

ואז נזכרתי בהתנתקות. כהיום כן אז כותרות העיתונים היו מלאות בהפחדות מפני המתנחלים שמתעדים לעשות פיגועים ולירות באש חיה על חיילים. ראש השב"כ היוצא דאז יובל דיסקין האשים את המתנחלים בהסתה וכדומה.

למותר לציין שמאום לא אירע. בוודאי שלא באופן שבו הזהירו בתקשורת

מעתה אין מנוס מהשאלה, האם התקשורת מפחידה לחינם מפני הימין?

האם בכל פעם שבו הציבור הימני חש שנעשה לו עוול "סותמים לו את הפה"? 

דומה שלמרבה הצער התשובה חיובית.