שלום וברכה מורי ורבותי!
הגמרא במסכת סוכה (נ"ב ע"א) "מעדכנת אותנו" שלעתיד לבוא, כאשר יבוא מלך המשיח,
יקח הקדוש ברוך הוא את השטן וישחט אותו לעיני כל ישראל.
אבל אז יקרה משהו מעניין –
גם הצדיקים וגם הרשעים ישבו וימררו בבכי.
הצדיקים יבכו בגלל שהשטן יראה בעיניהם כהר גדול מאוד,
והם יאמרו: "ריבונו של עולם! איך זכינו וניצחנו הר גדול כל כך?".
לעומתם,
הרשעים יבכו, כי בעיניהם יראה השטן כחוט השערה,
והם יבכו ויאמרו: "איך לא ניצחנו את חוט השערה הדקיק הזה?".
ואני שואל אתכם מורי ורבותי!
במה מדובר כאן?
האם באמת השטן גדול או קטן?
שמן או רזה?
רחב או צר?
איך יתכן שאותו שטן, שיישחט בידיו של הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא, במהרה בימינו אמן,
יהיה בעיני אלו גדול כל כך כמו הר,
ובעיני אלו דקיק כחוט השערה?
התשובה היא,
שהשטן יש לו את הגודל המדויק שלו,
הוא יהיה משהו בממוצע של גובה שני מטר ורוחב ועומק של מטר אחד בלבד.
אבל ה"מקרר" הזה שיהיה בפניהם של הצדיקים והרשעים,
יראה בעיני הצדיקים כהר גדול,
ובעיני הרשעים כחוט השערה.
כי כאשר הצדיק התמודד מול היצר הרע, הוא תמיד אמר לעצמו:
"מה הבעיה לנצח אותו? אני קופץ והנה אני נהיה חדש!",
"אני מצליח לחמוק מהעבירה",
"אני מצליח לקום בזמן לתפילה",
"אני מצליח להניח תפילין בכוונה ולהשקיע בלימוד התורה הקדושה".
לעומתו, הרשע אמר:
"אוי אוי אוי כמה היצר הרע גדול!"
"אני לי כח בשבילו",
"אני לא יכול לו!",
אני לא מסוגל לו!".
הצדיק, שבעיני רוחו ראה את יצר הרע כקטן כל כך,
כאשר הוא רואה בפניו מקרר הוא אומר: "המדובר הוא בהר גדול, איך זכיתי וניצחתי אותו!".
הרשע לעומתו, שהתייחס לאותו "מקרר" כאל נפיל, שאי אפשר לאמוד את ארכו ואת רחבו, ומראש התייאש והפסיד במלחמה,
אומר לעצמו: "בסך הכל מדובר כאן במקרר! הייתי יכול לנצח…".
זה אומר שסוד ההצלחה של הצדיקים הוא,
כאשר הם מראש מגיעים על דעת לנצח,
מראש הם מגיעים על דעת להתגבר,
מראש הם אומרים לעצמם: "אם ה' העניק בפני את האתגר המדהים והנפלא הזה, כנראה שאני יכול לו".
וזהו סוד ההצלחה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
