ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות הורוביץ לא שוללים את קיצור מספר ימי הבידוד – אבל מבהירים: הכול תלוי בנתונים שיציג משרד הבריאות, כך פורסם היום (חמישי) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב. הסיבה המרכזית – לימי הבידוד הארוכים יש השלכות כלכליות בין השאר במקרה שבו הורה צריך להישאר עם ילדים עד גיל מסויים בבית, וגם בעצם האפשרות שקיצור ימי הבידוד יגרום לאנשים באמת לעמוד בהם. בהתאם לכך ביקש ראש הממשלה ממשרד הבריאות להביא לו מתווה לקיצור ימי הבידוד.
המשרד יציג כעת נתונים עם אפשרויות שיראו כמה כל קיצור של ימי הבידוד ישפיע על התחלואה וייתכן שהנתונים יוצגו כבר בישיבת הקבינט הבאה. במשרד הבריאות מבהירים כי טרם החליטו אם להמליץ על קיצור. כמה שרים, בהם בני גנץ ואורית פרקש הכהן, הביעו בדיונים האחרונים תמיכה ברעיון לקצר את ימי הבידוד ואמרו כי "צריך לתמרץ את האנשים".
שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן התייחסה לדברים בריאיון לרן בנימיני בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב ואמרה כי צריך לבחון את קיצור ימי הבידוד. "יש טענות על חוסר יכולת אכיפה ובתקופה כזו, להשאיר את אורך ימי הבידוד על 12 ימים, זה משהו שהציבור לא יכול לעמוד בו. אפשר להגדיל את מספר הבדיקות. צריך לרכוש את אמון הציבור ולבקש דברים שהוא יכול לעמוד בהם", אמרה השרה.
ניתוח מגמות התחלואה בקורונה, שערך חוקר בכיר, מעלה כי בחודשים הקרובים לא צפויה עלייה חדה בתחלואה הקשה, כפי שהיה בישראל בהתפרצויות קודמות, וכי מרווח הביטחון לקבלת החלטות הוא גדול נכון לעכשיו. כך פורסם היום בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב.
לפי ניתוח המצב שהוצג בקבינט הקורונה על ידי פרופסור ערן סגל ממכון ויצמן, אם מניחים שמקדם ההדבקה בהתפרצות הנוכחית יהיה 1.1, אין צפי לחזרה לשיא המגפה וההערכה היא כי בישראל יהיו בין 600 ל-1,200 חולים חדשים שמצבם קשה בסך הכול. בניתוח המצב נכתב כי מספר משמעותי של מתחסנים יוכל לסייע בהורדת מקדם ההדבקה וכי לפי ההערכות יתווספו בחודשים אלה כ-100 אלף מחלימים.
בתרחיש אחר, שבו מקדם ההדבקה יהיה 1.2 לא צפויה חזרה לשיא המגפה עד חודש ספטמבר והצפי הוא להגעה לבין 3,000 ל-6,000 חולים שמצבם קשה. סגל ציין כי בתרחיש זה ההערכה היא כי יהיו עוד 600 אלף מחלימים נוספים בקירוב, נתון שיוכל לתרום להורדת מקדם ההדבקה. בהמשך לניתוח זה המליץ פרופסור סגל להנהיג את קבלת ההחלטות בהתפרצות הנוכחית לפי מספר החולים שמצבם קשה, כפי שנקבע בסופו של דבר על ידי הקבינט. הוא הוסיף כי ניתן להחליט על הטלת מגבלות רק מעל סף של בין 300 ל-400 חולים שמצבם קשה וציין כי מרווח הביטחון גדול כרגע וכי ניתן לחזור אחורה במידת הצורך.
למרות העמדה הקשיחה של ראש הממשלה והשרים, שאומרים כי רק התחלואה הקשה היא מדד להגבלות, במשרד הבריאות התעקשו אתמול שאם קצב ההדבקה הנוכחי יימשך, ובעוד עשרה ימים נגיע ל-1,000 נדבקים ביום בממוצע – המצב יחייב מגבלות נוספות. מאחר ובדיוני קבינט הקורונה הוחלט למנוע פגיעה בשגרת החיים – במשרד הבריאות עובדים על תו ירוק מרוכך, ובאמצעותו להגביל פעילויות מסויימות למחוסנים בלבד, להגביל התקהלויות של ילדים במבנים סגורים וצמצום התקהלויות.
ראש הממשלה נפתלי בנט ושרי קבינט הקורונה התנגדו היום לדרישת משרד הבריאות לבידוד של כל מחוסן שנחשף לחולה וטענו שבקשת משרד הבריאות דומה לדרישה שהציב בגל הראשון, וכי אנחנו לא שם. במהלך דיון הקבינט זעם שר הבריאות ניצן הורוביץ על המתרחש ואמר כי למשרדו אין שוטרים ופקחים על מנת לאכוף את הבידוד – בעיה שחוזרת ועולה בדיוני הקבינט.
