בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד "ממשלת החילופים"

בג"ץ דחה היום (שני) את העתירות נגד ממשלת החילופים. כל תשעת השופטים קבעו כי יש לדחות את העתירות שביקשו לפסול את התיקון לחוק יסוד הממשלה שעיגן את מוסד ראש הממשלה החליפי. סגן נשיאת העליון, חנן מלצר, סבר כי שינוי הכללים החוקתיים הנוגעים לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, הוא בגדר "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". העותרות, מפלגת מרצ והעמותות חוזה חדש, משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לאיכות השלטון, דרשו לבטל את תיקון החוק המעגן את תפקיד ראש הממשלה החליפי, שחוקק במאי 2020 בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן.

הדיון בעתירות התמקד בשלושה נושאים שנחשבו למעוררי מחלוקת משפטית: הוראת החוק שלפיד אם הכנסת תביע אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; ההוראה שלפיה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 שהתפזרה לא ניתן יהיה לשנות את החוק אלא ברוב של 70 חברי כנסת, והוראת החוק שלפיה הוא ייכנס לתוקף מיידי, כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

החוק הוא תיקון לחוק יסוד: הממשלה הנקרא "ממשלת חילופים", והוא מעגן את התנאים שבהם יכולה להתקיים ממשלה כזאת, כללי קבלת ההחלטות בה והדרכים לפירוקה. על בסיס תיקון זה, עם כמה שינויים, קמה הממשלה הנוכחית בראשותו של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, ובה חברה גם אחת העותרות – מפלגת מרצ.

העותרים טענו כי חוק היסוד יצר מצב שבו תחת רוטציה בתפקיד ראש הממשלה בלבד, ישנן שתי ממשלות שונות לחלוטין, שבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר. לדבריהם, הדבר משתק את פעילות הממשלה ופוגע בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. התנועה לאיכות השלטון הוסיפה כי התיקון לחוק שמאפשר את הרוטציה בראשות הממשלה אינו חוקתי, וכי הקמת הממשלה הקודמת "נעשתה תוך שימוש לרעה בסמכות של הכנסת, ובפרוצדורה לא תקינה, שמחייב את ביטולו"

בית המשפט קבע בעבר שתי אפשרויות תיאורטיות להתערבות בחוקי יסוד – דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא-חוקתי", שקובעת כי אם תוכנו של חוק יסוד סותר את הערכים הדמוקרטיים של ישראל – דינו להתבטל; ודוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת" – שלפיה בג"ץ רשאי לקבוע כי לא מדובר בחוק יסוד חרף האופן שבו הגדיר אותו המחוקק ולבטל תיקונים בו. זאת, בשל פגמים פרוצדורליים ומבלי להתייחס לתוכן התיקון לחוק.

במאי השתמש בג"ץ בדוקטרינת השימוש לרעה כאשר ביטל את התיקון בחוק יסוד: משק המדינה, שכונה "פשרת האוזר". לפי התיקון שבוטל, המועד שאחריו הכנסת צריכה להתפזר בגין אי אישור תקציב המדינה הוארך והתקציב גדל ב-11 מיליארד שקל בהוראת שעה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה כי "דחיית המועד לאישור חוק התקציב – שבוע טרם סיום שנת הכספים – הופכת את היום הקובע לאישור חוק התקציב לפלסטר". עם זאת, מאחר שהכנסת התפזרה בסופו של דבר לאחר שלא אושר תקציב, הדיון בסוגיה זו נהפך לתיאורטי בלבד.

בשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירות נגד חוק יסוד: הלאום, וקבע כי החוק הוא הצהרתי בעיקרו ואינו משנה את האיזון החוקתי בישראל שבין היהודי לדמוקרטי. הנשיאה חיות כתבה בפסק הדין כי "חוק יסוד זה מהווה פרק אחד בחוקתנו המתגבשת והוא אינו שולל את אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית". על כן, קבעה חיות כי בית המשפט אינו נדרש גם הפעם "להכריע בשאלת סמכותו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד".