מנדלבליט סגר תלונה נגד בנט מבלי לבקש את גרסתו

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סגר תלונה נגד נפתלי בנט, מבלי שבנט התבקש למסור את גרסתו – כך עולה מתשובת המשטרה ל"ישראל היום".

התלונה נוגעת לענייניה הכספיים של מפלגת "הבית היהודי", שבראשה עמד בנט בין השנים 2012 ל־2018. כיום מצויה הבית היהודי בחובות עתק של עשרות מיליוני שקלים, ולדברי היועמ"ש של המפלגה, עו"ד איל בר־לב, "המפלגה צריכה נס כדי לשרוד". במשטרה מאשרים כי גם מגיש התלונה, חבר מרכז הבית היהודי לשעבר ארז צדוק, לא זומן למסור את גרסתו, ולמעשה ההחלטה על סגירת התלונה התקבלה מבלי שנגבו עדויות מאף גורם.

עוד מתברר כי ההודעה על סגירת התלונה לא נשלחה לצדוק, כנדרש בחוק, ועל כן הוא לא היה יכול לממש זכותו החוקית לערער על החלטת הסגירה בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה. רק בעקבות פניית 'ישראל היום' הודיעו במשטרה כי תישלח לצדוק ההודעה על סגירת התלונה – ומסרו כי "ככל שיש השגות בנוגע להחלטה, הוא יכול לפנות למשטרה ופנייתו תיבחן".

התלונה נגד בנט הוגשה בספטמבר 2019, זמן קצר לפני שמונה לשר הביטחון, בפברואר האחרון פורסם בערוץ 20 כי התלונה נסגרה, אך לא צוין מה היה מועד הסגירה. כעת מתברר שההחלטה של מנדלבליט שלא לחקור התקבלה באוקטובר 2020 – כעבור יותר משנה מהגשת התלונה ובין סבבי בחירות 3 ל־4, כשבנט שימש ח"כ באופוזיציה.

היועץ המשפטי הטרי של הבית היהודי, שמונה לתפקידו זמן רב אחרי עזיבת בנט, עו"ד איל בר־לב, תמה על סגירת התלונה: "לא ברור לי איך התלונה נסגרה", אומר בר־לב ל"ישראל היום". "זה מאוד לא הגיוני שסגרו את התלונה. מריח לא טוב. היועץ המשפטי לממשלה סוגר תלונה, מבלי לבקש גרסה אפילו? לא מסתדר לי. לא מבין את זה".

לדברי בר־לב, "החובות של המפלגה עצומים. היא בבור מזעזע, חייבת סכומי עתק לנושים ולפעילי שטח ואין לי מושג איך היא תחזיר את הכסף".

בר־לב מספר כי ניסה לפנות בנושא לח"כ ניר אורבך, ששימש מנכ"ל הבית היהודי בתקופה שבה בנט כיהן כיו"ר המפלגה – אך לא זכה לתגובה: "לא הצלחנו לקבל מאורבך תשובות", אומר בר־לב. "ניסינו להבין ממנו ומהגזבר איך נוצר החוב הזה, אבל הם רק אמרו שהמצב השתפר בתקופתם, ולא נתנו תשובות מעבר. כנראה גם מנדלבליט לא מתעניין".

יצוין כי על פי בדיקת העיתון "גלובס", חובות הבית היהודי תחת בנט ואורבך דווקא גדלו, ולפי צדוק, סך ההתחייבויות נכון לשנת 2017 עמדו על 23.4 מיליון שקלים.

בתלונה של צדוק, התבקשה המשטרה לפתוח בחקירה נגד בנט בטענה למרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק המפלגות ועל חוק מימון מפלגות, עבירות מנהלים בתאגיד ועוד. צדוק, בעל תואר שני במנהל עסקים ומנכ"ל קרן השקעות, המגיש גם תוכנית כלכלית בערוץ 20, מפרט בתלונתו את דו"חות מבקר המדינה החריפים על הבית היהודי לאחר בחירות 2013 ו־2015, שבעקבותיהם נקנסה המפלגה בסכום חריג בגובהו של יותר ממיליון שקלים. לפי המבקר, הבית היהודי תחת נפתלי בנט הוציאה סכומים גבוהים ללא אסמכתאות, 9.6 מיליון רק ב־2013, בגין שירותים שקיבלה, כשהספרים לא שיקפו את כלל ההוצאות.

עוד נטען בתלונה כי רואה החשבון של הבית היהודי, משרד רו"ח גולדברג, חתם על הדו"חות הכספיים, אף שקבע כי "לא היתה באפשרותנו לבקר את האפשרות להוצאות נוספות", בנוגע לבחירות המקומיות והארציות ב־2013. בדו"חות הכספיים של מפלגת הבית היהודי לשנת 2017, נכתב כי "על חובות בסך 2.7 מיליון שקלים נחתמו ערבויות אישיות" – אך לא מפורט מי חתום על הערבויות האישיות.

בד בבד, בתלונה מודגש כי טרם תקופת בנט, בשנים 2013-2010, "לא העיר רואה החשבון בחוות דעתו הערות כלשהן באשר לתקינות הדוחות".

בתלונה גם נטען גם כי קיים חשד לשימוש בכספי המפלגה לצרכים אישיים של בנט. צדוק הדגיש כי ריכז בתלונה רק את העובדות הפיננסיות, אך לדבריו "ישנם מקרים נוספים שיכולים לבסס תיאור של התנהלות עבריינית, שכוללת חשדות לסחיטה באיומים, הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט ועוד". צדוק ציין כי "אוכל לפרט אותם במידת הצורך", אך, כאמור, מנדלבליט לא ראה בכך צורך וסגר את התלונה מבלי שצדוק זומן לפרט על אודות אותן האשמות חמורות.

ממשטרת ישראל נמסר: "בבדיקה נמצא כי הפנייה שהוגשה בספטמבר 2019 נבחנה במשטרה ובפרקליטות המדינה, ובחודש אוקטובר 2020 נודע למשטרה כי לדעת היועמ"ש אין מקום לפתוח בחקירה. נציין כי בבדיקה לא נגבו עדויות. בימים הקרובים יישלח מענה לפונה בדבר ההחלטה, וככל שיש השגות בנוגע להחלטה יכול הוא לפנות למשטרה, ופנייתו תיבחן".

ממפלגת ימינה נמסר: "מדובר בטענות סרק ממוחזרות שנבדקו לעומק, ונמצא שלא נפל רבב בהתנהלותו של ראש הממשלה נפתלי בנט כיו"ר הבית היהודי".

ממשרד רו"ח גולדברג נמסר: "האמור בחוות הדעת הינו בהתאם לחובות המוטלים עלינו, כרואי חשבון, לציין את המפורט בביאור 6ב' לדוחות. הושלמו ההתאמות הנדרשות ובוצעו התיקונים. הדו"חות מתייחסים למפלגה ולא לנותני הערבויות, והם לא המקום לציין את שמם ומצבם".