מנדלבליט דן במועמדות מקורבו ועוזרו לתפקיד המשנה ליועמ"ש

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דן במועמדות של מקורבו ועוזרו האישי, גיל לימון, למשנה המינהלי-ציבורי ליועמ"ש – תפקיד שאחראי בין השאר לטיפול בניגודי עניינים בשירות המדינה. מנדלבליט ולימון חברים זה יותר מעשור, ותפקידו הנוכחי של לימון הוא משרת אמון של מנדלבליט. על פי הדיווח של נטעאל בנדל ב'הארץ'. היועץ, שיסיים את כהונתו בסוף השנה, הצהיר כי במקרה של חשש לניגוד עניינים יפעל לפי הנחיית היועצת המשפטית למשרד המשפטים, לאה רקובר. עם זאת, הוא לא הציג לוועדת האיתור חוות דעת מטעם רקובר וסירב להשיב אם דיווח לה על הנושא.

לפי החוק והחלטת הממשלה, תפקידי המשנים ליועמ"ש נבחרים בוועדת איתור שבראשה עומד היועץ וחברים בה נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, מנכ"ל משרד המשפטים ערן דוידי, נציגת האקדמיה פרופ' רות קנאי ועו"ד גלי מיארה (משפטנית שמינה רה"מ בהסכמת היועמ"ש). הוועדה צריכה להמליץ לשר המשפטים גדעון סער על מועמד למשנה ציבורי-מינהלי, והשר יביא את ההמלצה לאישור הממשלה. את התפקיד מילאה עד לאחרונה דינה זילבר, ולפניה כיהנו בו בין השאר מישאל חשין ומני מזוז, לימים שופטי בית המשפט העליון.

עשרות אנשים הגישו מועמדות לתפקיד, ולפני כשבועיים התכנסה ועדת האיתור לדון בניפוי שלהם לקראת השלב הבא – הראיונות. בישיבה דנו חברי הוועדה בשאלה אם מנדלבליט רשאי לדון במועמדות של לימון, משום שהשניים עובדים באופן צמוד שנים ארוכות. היכרותם החלה עוד בשירותם בצה"ל, ולאחר מכן סייע לימון למנדלבליט כשמונה למזכיר הממשלה וליועמ"ש. מקורב לשניים אמר כי "יחסי עבודה ידידותיים הם לא דבר חריג, אבל כל משרד המשפטים יודע שמערכת היחסים בין לימון ליועמ"ש היא הרבה מעבר לכך".

מנדלבליט אמר לחברי הוועדה כי זו לא הפעם הראשונה שהיועמ"ש דן בקידום אחד מעוזריו בנסיבות כאלה – כך קרה, למשל, כשהיועץ הקודם יהודה וינשטיין מינה את עוזרו רז נזרי לתפקיד המשנה לענייני משפט פלילי. "זה מגוחך", אמר על כך בכיר באגף הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, "וינשטיין אהב את נזרי, אבל השניים הכירו במשרד המשפטים שנים ספורות. זה לא דומה לחברות רבת השנים של היועץ ולימון. הם יודעים הכל זה על זה, מכירים את המשפחה, אין דמיון בכלל". חברי הוועדה לא התנגדו להמשך עמידתו של מנדלבליט בראשה והחליטו לקדם את לימון לשלב הבא בתמיכת היועץ.

לימון, דוקטור למשפטים, הועבר לשלב הבא עם עשרה מועמדים נוספים: דני חורין, ממלא מקום המשנה הציבורי-מינהלי; רועי שוויקה ואבי מיליקובסקי, בכירים במחלקת הבג"צים בפרקליטות; אורן פונו וענת אסיף, בכירים באגף הייעוץ והחקיקה; אינסה גולדנברג-לוי, לשעבר יועמ"ש עיריית ראשון לציון; אלעד מן, מנכ"ל עמותת "הצלחה"; ערן בן ארי, לשעבר משפטן במשרד הביטחון; וכן אסף הראל וערן מרינברג, מומחים למשפט מינהלי. 

על פי הדיווח בהארץ, בהסדר ניגוד העניינים שעליו חתם מנדלבליט עם מינויו הצהיר: "בעניין הקשור ישירות באדם אחר שיש לו זיקה אישית, שעלולה להעמיד אותי במצב של חשש לניגוד עניינים, אתייעץ עם יועמ"ש משרד המשפטים ואפעל בתיאום איתה". אולם הוא לא הציג לוועדה חוות דעת של רקובר המתירה לו לדון במינוי לימון, וחברים בוועדה טענו כי לא ידעו על ההצהרה הקודמת של מנדלבליט בעניין. היועמ"ש סירב לומר אם פנה לקבלת הייעוץ שהתחייב לו. 

יתר על כן, מנדלבליט אף פעל בניגוד להנחיית משרדו בנושא "עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי", שבה נכתב כי אסור לקבל החלטה אם יש חשש לניגוד עניינים ואף "אפשרות למשוא פנים". בחוות דעת אחרת, של הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, נכתב כי גם אם אדם פעל כהלכה כשהשתמש בסמכויותיו לקדם אדם המקורב אליו, "עדיין לא יהיה מנוס מלקבוע כי פעל תוך חשש לניגוד עניינים, רק משום שהיתה לו האפשרות לעשות שימוש לרעה בתפקידו". בהתאם לכללי ניגוד העניינים פסל מנדלבליט את עצמו מכמה דיונים, למשל בפרשת אפי נוה – בשל היכרותם בעקבות יחסי העבודה של היועמ"ש ויו"ר לשכת עורכי הדין. בניגוד להיכרות הקרובה של מנדלבליט ונוה שנמשכה שנים אחדות, היועמ"ש קרוב ללימון זמן רב יותר. 

משפטן בכיר המומחה לסוגיות ניגודי עניינים אמר ל"הארץ" כי "במקרה שאין מי שימלא את הפונקציה של נושא המשרה שבחשש לניגוד עניינים, אכן ישנו הכרח לקבלת החלטה חרף החשש לניגוד העניינים". עם זאת הוסיף: "במקרה הזה אמנם החלטת הממשלה מורה כי היועמ"ש יעמוד בראש ועדת האיתור, אך גם במקרים שהחוק מקנה ליועמ"ש סמכות הוא רשאי להאציל אותה לכפופים לו. בין היועץ המשפטי לממשלה ליתר המשנים ישנו תפקיד המשנה הבכיר, שאותו ממלא כיום רז נזרי. בשביל למנוע לזות שפתיים וטענה למשוא פנים על היועמ"ש להציב את נזרי במקומו כיו"ר ועדת האיתור". 

לשכת היועמ"ש מסרה בתגובה כי "לא קיים ניגוד עניינים על רקע אישי בין היועץ המשפטי לממשלה לעוזרו הבכיר, והעובדות שהובאו בהקשר זה בפנייתכם אינן מדויקות. הקשר בין היועמ"ש לעוזרו הבכיר הוא קשר מקצועי ארוך שנים, והדברים מוכרים וידועים. ועדת האיתור המורכבת מחמישה חברים בכירים תגבש את המלצותיה בצורה עניינית ומקצועית כמקובל. בנסיבות אלה אין כל עילה שהיועמ"ש לא יישב בוועדת האיתור לבחינת המשנה ליועמ"ש, כפי שנעשה תדיר במקרים דומים באופיים ומהותם".