תקציב מערכת הביטחון בשנת 2022 יעמוד על כ-58 מיליארד שקלים – כך סיכמו אמש (שלישי) ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, ושר הביטחון בני גנץ. התקציב יכלול הקצאת 750 מיליון שקלים להגנת העורף, והגברת הרכש מחברות ביטחוניות בפריפריה. בנוסף סיכמו השרים שרפורמת נפש אחת לשיפור הטיפול בנכי צה"ל תימשך במלואה.
התקציב שסוכם מבטא גידול של כ-3 מיליארד שקלים ביחס לתקציב הביטחון האחרון שאושר, שעמד על 55.3 מיליארד שקלים. הסכום שאושר דומה לתקציב הביטחון בשנת 2020, שעמד לאחר תוספת על 57.3 מיליארד שקלים (אליהם נוספו 16.3 מיליון שקלים של הוצאה מותנית בהכנסה).
תקציב הביטחון ב-2020 היה תקציב המשכי שהתבסס על תקציב 2019, מאחר שב-2020 לא אושר תקציב מדינה. הוא זכה לתוספת של כ-3 מיליארד שקלים בספטמבר. גם השנה הנוכחית, 2021, החלה ללא תקציב מדינה מאושר, וגם בה אושרה כבר תוספת של 2.5 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון.
לפי הודעת משרד ראש הממשלה, השרים סיכמו שיינתן מענה להצטיידות והתעצמות צה"ל "בהתאם לאיומים", תוך מתן דגש על רכש מחברות ביטחוניות הפועלות בפריפריה, על הקצאת תקציב בהיקף של 750 מיליון ש"ח לטובת העורף בשנת 2022, על קידום רפורמת 'נפש אחת' לשיפור הטיפול בנכי צה"ל במלואה, וכן על תקצוב מלא של תכנית "ממדים ללימודים".
בנוסף סיכמו השרים על הסדרת נושא תקופות השירות ב"מתווה מאוזן שהוצג ע"י משרד הביטחון", שלא פורט בהודעה.
בין משרדי הביטחון והאוצר היתה מחלוקת על גודל התוספת הנדרשת ל-2021. משרד הביטחון דרש תוספת של 9 מיליארד שקלים (שבכללם 2.5 המיליארדים שכבר אושרו), בין היתר כדי לקדם את התכנית הרב שנתית של צה"ל, שהחל כבר בביצועה. בנוסף היתה דרישה לתוספת של 3 מיליארד שקלים בעקבות מבצע שומר החומות. שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס השבוע בכנס של גלובס לדרישות משרד הביטחון: "שר הביטחון צודק מבחינתו. האיומים על מדינת ישראל לא עלו מדרגה אלא קפצו מדרגה… זה לא סתם שמישהו דורש תוספת לתקציב. כמה אני אוכל לספק אני לא יודע".
תנו לישיבות את הכסף ולא צריך צבא