שיח' נחיין בן מובארק, שר הסובלנות והדו -קיום, הוביל משלחת לבירה האיראנית, כך דיווחה בשבת סוכנות הידיעות הממלכתית של איחוד האמירויות. שם פגש את הנשיא אברהים ראיסי, שהושבע לתפקידו ביום חמישי.
השיח' נחיין העביר את ברכותיהם של הנשיא השייח' ח'ליפה, השייח' מוחמד בן ראשיד, סגן נשיא ושליט דובאי, והשייח מוחמד בן זייד, נסיך הכתר של אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים.
במהלך הפגישה הביע ראיסי את רצונה הכנה והרציני של איראן לחזק את יחסיה עם איחוד האמירויות בכל התחומים, כך לפי סוכנות הידיעות האיראנית IRNA. ראיסי, בן 60, המתואר כקשיח, החליף את חסן רוחאני כנשיא.
בראיית הפדרציה של האמירויות, איראן היא האיום המרכזי ליציבות האזורית אך היא מקפידה לשמור על יחסי מסחר תקינים עמה עקב היות איראן שותפת סחר חשובה שלה. לפני פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן היה היקף הסחר בין איחוד האמירויות לאיראן כ-13$ מיליארד. ב-2016 הותירה איחוד האמירויות את נציגותה באיראן פתוחה לאחר שמדינות ערביות רבות סגרו את נציגותיהן באיראן בעקבות ההתקפות על הנציגויות הסעודיות באיראן. ב-2019 פנתה איחוד האמירויות לדיאלוג מול איראן, לאחר ההתקפות האיראניות על כלי שיט במפרץ החל ממאי 2019.
הצעד האמירתי נעשה מתוך חשש לפגיעה איראנית, מחד גיסא, לצד ספק לגבי המחויבות האמריקאית לביטחונה מאידך גיסא, לאור היעדר התגובה האמריקאי להתקפות. במקביל הצהירה הפדרציה על פינוי כוחותיה מתימן, שם נשאה בעיקר נטל הלחימה הקרקעי נגד המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן.
מגמת הפיוס כלפי איראן נמשכה וכללה חתימה על מזכר להידוק התיאום בתחום השיט, הפשרת כספים של משקיעים איראנים בבנקים באיחוד האמירויות, ביקורים של בכירים מאיחוד האמירויות באיראן והעברת סיוע רפואי לאיראן על רקע מגפת הקורונה. אמנם איחוד האמירויות מודאגת מהמגעים בין ארצות הברית לאיראן בנושא החזרה להסכם הגרעין, שמא יגבירו את השפעתה האזורית של איראן, אך היא עשויה להרוויח מהסרת הסנקציות מעל איראן שכן אז יתרחב היקף הסחר ביו המדינות.
מדיניות החוץ של איחוד האמירויות, שהתאפיינה בעשור האחרון במעורבות בזירות שונות במזרח התיכון, עוברת שינויים שעיקרם התאמות לתנאים ונסיבות משתנים. יעדי מדיניות החוץ של הפדרציה נותרו כשהיו – בראש ובראשונה שימור וחיזוק היחסים עם ארצות הברית, וכך גם ההתמודדות עם האיומים – כשאיראן וטורקיה בראש. אולם, הגישה האזורית האסרטיבית של איחוד האמירויות מפנה כך נראה מקום לגישה זהירה ופרגמטית יותר והפניית קשב ומשאבים לסוגיות אחרות, קרי מניסיון לעצב את הסביבה, להתמודדות עמה.
היחס בין אוכלוסייתה של פדרציית איחוד האמירויות (מתוך כ-9 מיליון תושבים רק כמיליון הם אזרחים) לבין עתודות הנפט העצומות שלה (כ-100 מיליארד חביות נפט מוכחות) הופך אותה לאחת המדינות העשירות בעולם במונחי תל"ג לנפש. עושר זה, נוסף לאמביציה מנהיגותית, סייע לאיחוד האמירויות, החוגגת השנה 50 שנות עצמאות, לרכוש לעצמה במהלך השנים תפקיד מוביל בעולם הערבי בתחומים רבים, ביניהם אנרגיה ירוקה, גרעין אזרחי, תעשיה ביטחונית, סייבר וחלל. ובעקבות הטלטלה האזורית, איחוד האמירויות, שגילתה בעבר ריסון ואיפוק בניהול יחסי החוץ שלה ועמדה בצלם של אחרים, חתרה לנסות ולמלא תפקיד של שחקן מפתח במספר זירות באזור. צבאה הקטן, המיומן והמצויד מבין צבאות ערב, היה מעורב בקונפליקטים בתימן, לוב, אפגניסטן וכן במערכה נגד המדינה האסלאמית. היעד של הממשלה באבו-דאבי היה השפעה על עיצוב הסדר האזורי באמצעות הקמת בסיסי צבא, נמלים, תמיכה כספית, מעורבות דיפלומטית, תמיכה בשלוחים וביסוס בריתות, גם אם רופפות.
ועם זאת, באחרונה ניכר שינוי במדיניותה האזורית של איחוד האמירויות: ביטוי בולט לכך הוא הקטנת המעורבות בזירות עימות: הסגת מרבית כוחותיה הקרקעיים מתימן ב-2019, וצמצום מעורבותה הצבאית בלוב החל מ-2020. זאת, לצד המשך מעורבות "בחתימה נמוכה" ותמיכה בגורמים מקומיים בזירות אלו. בראשית 2021 דווח כי הפדרציה מצמצמת את נוכחותה הצבאית גם באריתריאה ובסומלינד שבקרן אפריקה. בראשית 2021 נערכו גם חילופי גברי בצמרת משרד החוץ. שני שרי מדינה חדשים מונו: במקום ד"ר אנוואר גרגאש, דוברה של הפעלתנות האזורית של איחוד האמירויות, מונה שח'בוט בן-נהיאן, השגריר לשעבר בערב הסעודית. עוד מונה ח'ליפה שחין, דיפלומט שכיהן כשגריר בסוריה, טורקיה ואיראן, מה שיכול ללמד על התאמות במדיניות מולן. יתכן שהשינויים קשורים גם בדינמיקה בין האמירויות המרכזיות, דובאי ואבו-דאבי. בהקשר זה: אפשר שגברה השפעתו של מחמד בן-ראשיד אל-מכתום, סגן הנשיא, ראש הממשלה ואמיר דובאי, שלא היה מחסידי האסרטיביות האזורית מבית מדרשו של מחמד בן-זאיד, יורש העצר של אבו-דאבי והשליט בפועל.
