ד"ר עלי אל־נועימי, הוא מיועציו הבכירים של יורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. בראיון שהעניק ל'ישראל היום' במלאת שנה לכינון היחסים עם האמירויות הוא אומר כי לא תהיה חזרה לאחור, על הסכם העברת הגז לאירופה דרך ישראל הוא אומר: "בטוח שנגיע להסכמות".
בראיון נשאל אל־נועימי אנחנו נמצאים שנה לאחר פריצת הדרך של הסכמי אברהם. האם באמירויות שבעי רצון?
"כן. אני מרוצה ממה שאני רואה. ההסכם היה הזדמנות לפתיחת דלתות, לא רק לישראל ולאמירויות, אלא גם לכל האזור. האמירותים קיבלו את השינוי בלב חם, בראש פתוח ובהערכה, וזה לא דבר קל. האזור נמצא אחרי יותר מ־70 שנה של סבל ועימות, ופתאום צריך לשים את העבר מאחור, לפתוח עידן חדש ולהאמין בשלום. אנחנו רואים את הישראלים בבתי המלון, בקניונים, רואים שאפשר לדבר איתם ולעבוד איתם, שאפשר להוריד את החומות, להתגבר על הפצעים ועל הקשיים שהפרידו בינינו ולבנות גשרים – זה ההישג הגדול".
עברנו בשנה הזו מבחנים, שביניהם העימות מול עזה.
"ראית מה אני כתבתי על המבצע?" הלכתי לבדוק. במאמר ב"ניוזוויק" התבטא אל־נועימי כך: "עלינו גם להילחם במלחמת התעמולה, זו שהישראלים הפסידו בה לחמאס בסיבוב הלחימה האחרון. ראיתי נרטיבים שגויים שמגיעים לא רק מהמזרח התיכון, אלא גם מהמערב. אחת מהטעויות הגדולות, שחוזרת על עצמה בתקשורת, היא התיאור כאילו עזה כבושה על ידי הישראלים. זה לא כך: עזה נשלטת על ידי חמאס. והעם הפלשתיני בעזה סובל בגלל חמאס, לא בגלל הישראלים. הגיע הזמן לשחרר את עזה, שנחטפה על ידי חמאס כדי לשרת מטרות איראניות". את הדברים האמיצים האלה כתב בכיר במדינה ערבית – לקרוא ולא להאמין.
אבל ברשתות החברתיות באמירויות הייתה ביקורת קשה על ישראל.
"זה רק צד אחד. הרבה אצלנו גינו את חמאס. גם בישראל היו אנשים נגד המלחמה, כך שלא זו האינדיקציה, אלא זה אומר מה שחלק מהאנשים באמירויות חושבים. נכון, קשה להתגבר על ההיסטוריה, אבל אנו רוצים לפתוח לאותם אנשים את העין הסגורה ולהראות להם דברים שהם לא ראו בארבעים או בחמישים השנים האחרונות".
מה חושבים בארצך על כך שישראל בוחנת מחדש את ההסכם להעברת גז מאיחוד האמירויות לאירופה דרך ישראל?
"תבין, היחסים שנבנים בינינו אינם פוליטיים ולא רק בין ממשלות. אלה יחסים כוללים בכל היבט. זה קשר נורמלי שהולך ונבנה. ברור שלפעמים יהיו קשיים והבדלים, אבל זה לא אומר שכשיש קונפליקט חוזרים אחורה. בכל מקרה לא חוזרים אחורה. יש דיון ודיאלוג, ואני יודע שהתקשורת תצייר את זה כמשבר. אבל לא. זו סוגיה אחת, ובסוף אני בטוח שנגיע להסכמות. אבל אני לא רוצה שהחברים הישראלים שלנו יחשבו שאם יש אי הסכמה על סוגיה אחת, זה מדרדר את היחסים. זה לא כך".
בוא נדבר על סוגיות ביטחון. רק בשבוע האחרון, אצלכם באזור שתי תקריות של פגיעה בספינות, ואצלנו ירי טילים מלבנון לישראל. איך אתה תופס את האירועים האלה?
"הקהילה הבינלאומית צריכה לאכוף את החוק הבינלאומי כך שיהיו ביטחון ויציבות באזור. הפעולות האלה נעשות בכל האזור על ידי משמרות המהפכה והארגונים שבחסותם. זו הפרה של החוק הבינלאומי. הישראלים נהגו בחוכמה כשפנו לארה"ב, לבריטניה ולמדינות אחרות, והטילו על הממשלות האלה את האחריות לפעול. זו לא אחריות של הישראלים, אלא של העולם".
כיצד צריך להתייחס לאיראן, שמאיימת גם עליכם וגם עלינו, ובימים אלה נשיא חדש נכנס לתפקידו?
"הבעיה היא שהקהילה הבינלאומית לא מדברים בשפה אחידה בנוגע לאיראן. כאשר אנו מדברים עם חברינו האירופאים על הפולשנות ועל התוקפנות של איראן לתוך מדינות ערב, אנו שומעים שהם 'מבינים את הדאגות שלנו'. אבל איננו צריכים מישהו שיבין את הדאגות, אלא מישהו שיפעל לפי החוק הבינלאומי, ויגיב למי שמפר ריבונות של מדינות אחרות".
