דאגה: השיטפונות בדרך אך הרשויות אינם נערכות

משבר האקלים: אחרי גל השריפות שאנחנו חווים בימים אלו בעוד שבועות ספורים צפויים להגיע השיטפונות, אך השמים העזים ייתקלו ברשויות לא מתואמות, בתכנון בנייה שאדיש לסוגיה ובפרויקטים שלא הקדישו מחשבה לתרחיש של יום גשום, מה שעלול לגבות מחירים כבדים. כך מפרסם הבוקר 'ידיעות'.

ד"ר נח וולפסון, מנכ"ל חברת החיזוי מטאו־טק נתן לאחרונה תחזית לפיה טמפרטורת מי הים התיכון הגבוהה באופן ניכר מהממוצע תגרום לגשמים עזים ועוצמתיים מן הרגיל בסתיו. ועם המשקעים מגיעים השיטפונות שדו"ח מבקר המדינה מחודש יוני קבע מפורשות שישראל אינה ערוכה להם.
 
בשני החורפים האחרונים טבעו למוות שבעה בני אדם בשיטפונות. חוץ מאובדן חיי אדם, נזקי עיריית נהריה מאירוע הצפה בודד בינואר 2020 נאמדים ב־70 מיליון שקל. החורף ההוא הסב גם נזקים במיליונים למטוסי חיל האוויר בחצור, והתביעות המשפטיות נגד גורמים שלטוניים בגין הצפות מצטברות למאות מיליוני שקלים. יש כל כך הרבה דברים שאפשר – וחייבים – לעשות אחרת.

אחת הבעיות היא ריבוי השחקנים בזירה. משרד החקלאות אחראי על תחום שימור הקרקע וניהול הנגר, והוא הרגולטור של רשויות הניקוז. בנוסף ישנם רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, ומשרד התחבורה שאחראי על השירות המטאורולוגי, שהיה אמור כבר להתהדר במרכז לאומי לחיזוי שיטפונות אך בגלל סוגיות תקציב עדיין מסתמך על ניסים.

בחודש יולי פנה שר החקלאות עודד פורר לראש הממשלה נפתלי בנט בבקשה לקידום תוכנית לאומית כוללת לניהול סיכוני שיטפונות. במסגרת תקציב המדינה הוחלט להקים צוות לגיבוש תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות. הפער בין הצרכים למשאבים אדיר: לפי משרד החקלאות צורכי תשתיות הניקוז הארצית נאמדים ב־2 מיליארד שקל, אלא שהתקצוב לשנים הקרובות עומד על כ־50 מיליון שקל בלבד.

בעיה חמורה ביותר נוגעת לאופן התכנון והבנייה בישראל, שאינו מתחשב בצורך הקריטי בשטחים פתוחים לחלחול גשמים. השטח הבנוי באגן האיילון גדל ב־30 שנה האחרונות ב־40 אחוז, והמסילה הרביעית באיילון נבנית עם פתרונות ניקוז חלקיים ביותר. גם יבנה ואשקלון מתרחבות על חשבון שטחים פתוחים וללא אלטרנטיבה. אפילו נהריה ממשיכה להתפתח בלי להתחשב בגעתון שזורם דרכה וצפוי לעלות שוב על גדותיו.
 
בעיה נוספת בכל הנוגע להיערכות לשיטפונות היא שהחלוקה בין 11 רשויות הניקוז לרשויות המקומיות לא ברורה, והדבר גורם לתקלות ולוויכוחים. "זה נופל בין הכיסאות", אומרת רחלי קולסקי, מנהלת תחום המים במינהל התכנון. ההיערכות לשיטפונות היא חלק מההיערכות לשינויי האקלים, אך רבות מהרשויות נותרות מאחור. הערים החזקות – תל־אביב, אשדוד, באר־שבע – כבר הכינו תוכניות עבודה והחלו בשינויים, אמנם קטנים, בשטח. יתר הרשויות נעזבו לנפשן.