דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי האחרון חשף כי רק 72% מתקני לוחמי האש בישראל מאוישים, והתריע ממחסור משמעותי בתחנות כיבוי. לפי הדו"ח, רק 50% מהאזורים העירוניים מכוסים בזמן תגובה של 11 דקות.
המבקר מצביע על כך שרשות הכבאות התקשתה להגדיל את מערך הכבאות בקצב ההולם את תרחישי הייחוס. בתגובתה לדו"ח הסבירה רשות הכבאות כי קצב הגידול מוגבל לא רק בתקציב, אלא גם ביכולת המקצועית להגדיל את הארגון. הרשות מתמודדות פערים מהעשור הקודם לא הושלמו וגם בשנים הבאות המחסור לא ייפתר.
הממצא המטריד בדו"ח שפורסם כעת באתר 'דבר' הוא שגם כשרשות הכבאות מקבלת תקציב גדול יותר, היכולת שלה לגדול משנה לשנה מוגבלת. אפילו אם תעמוד בתוכניות ההצטיידות שלה עצמה לשנת 2023, עדיין יחסרו לה 65 כבאיות ו-554 לוחמי אש, שנדרשים לטיפול בשריפות בהיקף ובעוצמה שמתחוללת כרגע באזור ירושלים. אם האנשים והכוחות הללו היו בנמצא, ייתכן שהרשות לא הייתה נדרשת לסיוע (מבורך בפני עצמו) של מדינות אחרות.
בתגובה לממצאי המבקר, לפיהם גם תכניות רשות הכבאות ל-2023 יותירו את הרשות בפער משמעותי לעומת תרחיש הייחוס, השיבו ברשות ש"הצעת התכנית הרב שנתית 2019-2023 מתבססת על יכולת ההתעצמות שלה בהתאם ליכולות הארגוניות, בהן היכולת לקלוט ולהכשיר לוחמים חדשים, היכולת לבנות תחנות חדשות והיכולת לרכוש רכבי כיבוי. הצעת התכנית הרב שנתית היא אבן דרך המקדמת את היערכות הרשות בהתאם לתרחיש הייחוס".
הפער בין יכולות רשות הכבאות לתרחישי הייחוס שלה קיים למרות שבעשור הקודם גדלו משאביה בצורה משמעותית: בשנים 2018-2013 פעלה הרשות על פי תוכנית רב-שנתית לשם יישום רפורמה במערך הכבאות וההצלה, שהחלה עם הקמתה ב-2013. התכנית תוקצבה בסך כולל של 1,250 מיליון שקלים, שבהמשך קוצצו ל-1,237 מיליון שקלים, ובמהלכה נעשו מספר פעולות משמעותיות לשיפור המענה המבצעי: הוקמו 22 תחנות כיבוי אש כדי לקצר את זמן התגובה, גויסו למערך 844 לוחמי אש, ונקלטו 1,200 מתנדבים חדשים.
המבקר סוקר בדו"ח את אירועי שריפת היער הגדולים בישראל בעשור האחרון, שרובם התרחשו באזור ירושלים – 7 מתוך 11 אירועים.
