הרב מרן שמואל הלוי וואזנר זצ"ל- נולד ב-ב' אלול ה'תרע"ג )1913 )בוינה )אוסטריה-הונגריה(. בצעירותו התבלט בשקדנותו כתלמיד בישיבת חכמי לובלין, בפולין.
לפני השואה התחתן ולאחר הולדת בנם הבכור בשנת ה'תרצ"ט )1939 )עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. למד בבית המדרש 'אוהל תורה' בירושלים והתמנה כרב בשכונת גבעת שאול. בשנת ה'תש"ז )1946 )עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון אי"ש, שם התמנה לכהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר.
הקים את 'ישיבת חכמי לובלין', על שם הישיבה, שבה למד בצעירותו ועמד בראשה כראש הישיבה. במשך שנות קיום הישיבה, התאגדו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות 'שבט הלוי' ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וארצות הברית.
המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. שימש כנשיא ועד הישיבות, ויו"ר וועדת הרבנים של המרכז הרפואי 'מעייני הישועה' וכן שימש כנשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה, ונשיא ארגון הצלה גוש דן, כולל שומרי החומות ומכון אחיה. מחשובי פוסקי ההלכה. גאון. נודע בגאונותו המופלגת בכל מכמני התורה. בעל רוח-הקודש. העיד שכל מעשיו היו לשם שמים. רבים פנו אליו ונושעו.
כל חייו פעל ועסק בתורה ולא דיבר מעולם על יהודי מילה רעה. מעולם לא נכנס למחלוקת. נפטר ב-ט"ו בניסן ה'תשע"ה )2015 .)חי כ-102 שנים. ציונו בבני-ברק. אביו: ר' יוסף צבי. אימו: מרת רחל שיף. נשותיו: מרת רבקה )זיווג ראשון- בת ר' מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג(. מרת חנה יוטא לבית קאהן )זיווג שני- אלמנת ר' יעקב שמריה דייטש(. מרבותיו: ר' שמואל דוד אונגר מנייטרא, ר' יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר, ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין, ר' שמעון מזליחוב, ר' יוסף צבי דושינסקי, ר' שמשון אהרון פולנסקי, ר' אברהם ישעיהו קרליץ )החזון אי"ש(. מתלמידיו: ר' משה שאול קליין )אב"ד חסידות ויז'ניץ(, ר' יעקב מאיר שטרן )דיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ(, ר' שלמה זלמן אולמן )אב"ד בבית הדין מודיעין עילית(, ר' משה הלברשטאם )כיהן כדיין בעדה החרדית(, ר' אברהם אלתר פולק )האדמו"ר מברגסאז(. בניו: ר' חיים מאיר )ממלא מקום אביו(, ר' יוסף צבי, ר' בן ציון יעקב )רב קהילת שבט הלוי ברמת בית שמש), ר' משה יהודה, ר' מרדכי אלימלך )רב קהילת שבט הלוי בבורו פארק(, ר' אברהם אליהו )רב שבט הלוי במודיעין עילית(. חתניו: ר' ישראל אונגר מסקווירא, ר' אברהם יעקב איצקוביץ )רב קהילת שבט הלוי בירושלים(.
מספריו: •שו"ת שבט הלוי- 11 חלקים: דרשות, על הרמב"ם, על חנוכה, פורים, הלכות סת"ם, שמיטה •חידושי שבט הלוי- על התורה, על הש"ס •הליכות שבט הלוי – פסקים ומנהגים •הגדת שבט הלוי- על פסח. בימי בחרותו של רבינו, בעת שלמד בישיבת חכמי לובלין, היה נהוג שם, שבשעה קבועה נכבים כל האורות בביה"מ, כדי שהבחורים ילכו לנוח בזמן.
אומנם רבינו, שנפשו חשקה וכמהה ללימוד התורה, לא אבה להשלים עם 'גזירה' זו, ולכן חיפש וחיפש עד שמצא חלון ליד המדרגות בבניין הישיבה, שמשם בקעה קרן אור, ועל המדרגות היה עומד במשך שעות בכל לילה ולילה ולמד בהתמדה מופלגת! כשלמד בישיבת חכמי לובלין, רבינו לא יצא מבניין הישיבה במשך זמן של יותר משנה ומחצה! פעם שאל מאן דהוא את רבינו, אם נכונים הדברים, ובאמת היה כך. חייך רבינו ואמר ברוב ענוותנותו: "כך מספרים"… רבינו היה יושב ולומד כל יום מספר שעות לפני התפילה. בנו הגאון ר' חיים מאיר אמר, שאביו לימד והרגיל אותם, שאחרי השעה חמש בבוקר אין מה לחפש במיטה! סיפר נכדו, האדמו"ר שרגא פייבוש הגר )האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית. נישא לנכדתו של רבינו, בתו של הרב חיים וואזנר(, כי פעם אחת שהה אצל זקינו הגדול בעל ”שבט הלוי". באותו הזמן רבינו היה בן יותר מתשעים שנה. השיחה אמר הנכד: "אולי נלך ביחד להתפלל במקומות הקדושים"… השיב רבינו: ”אין לי זמן!". הרהיב נכדו עוז, ושאל בתימהון: "מה הפירוש?".
הביט עליו רבינו בעיניו הטהורות ולא התווכח איתו… ואז אמר לו דבר נורא, ובדבריו אלו ראו באמת, מה שעל לבו, וכה אמר לו: "לא טוב ולא כדאי לצאת החוצה אל הרחוב כשאין צורך גדול בכך, כי ראיה אחת שאינה טובה יכולה לקלקל את כל עבודת ימי חייו של האדם!". יהודי גדול בישראל בן למעלה מתשעים שנה והוא מפחד לצאת החוצה לרחוב מחשש לראיה אסורה! כשחנכו את בית ההוראה החדש של הגאון רבינו ניסים קרליץ שליט"א, ברחוב הרב שך בבני ברק, בא רבינו לקבוע מזוזה, ונתנו לו מזוזה בידו כדי שיקבע אותה בדלת הראשית. ועמד בתוקף על כך שיפתחו את המזוזה עוד הפעם.
המזוזה הייתה מכוסה בעטיפה ולבקשת רבינו פתחו אותה, וראו, שהמזוזה עמדה בצורה הפוכה. סיפר הרה"ח רבי אברהם אליהו הלוי וואזנר, בנו של רבינו: "לפני כארבעים שנה קניתי כורסה נוחה ומרווחת עבור אימי, שתוכל לנוח, כיוון שהייתה חלשה. פעם הצעתי לאבי מורי שישב על הכורסה, אולם הוא נענה לי באומרו: "אברהם, זה לא בשבילי, אם אני אשב על כסא זה, כבר לא יצא 'שבט הלוי' חלק ו' לאור עולם!" )רב רבנן. [מתוך פניני עין חמד]
