מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם מוקדם יותר היום (שלישי) דו"ח חריף שביקר את פעילות הממשלה, המשרדים והגופים השונים שהיו בעלי אחריות להתמודדות עם משבר הקורונה, שפוקד את ישראל בשנה וחצי האחרונות. כמו כן, המבקר פירסם ביקורת קשה על התנהלות התקציב ומשרד האוצר במהלך שנת 2020.
חבר הכנסת ויו"ר ועדת הקורונה לשעבר, עפר שלח, שוחח עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחס לדו"ח: "ביחס לדוח"ות אחרים הוא כמעט מיותר, להבדיל מדברים אחרים בהם מבקר המדינה נוגע בנושאים שאינם בלב הדיון הציבורי, כאן כל הדברים עלו בתוך דיון ציבורי מאור ער, גם בוועדת הקורונה וגם בוועדה לביקורת המדינה".
"הממשלה התחלפה, כולם יודעים מי היה ראש הממשלה ושר האוצר. במובן זה, אנחנו רואים קצת את מוסד מבקר המדינה בחולשתו מפני שהוא בא שנה וחצי אחרי האירוע. מהיום הראשון, הרבה מאוד אנשים אמרנו שחייב לנהל את הדבר הזה בסוג של מטה כללי מקצועי, בראשו יש פרויקטור לכשעצמו הוא לא מספיק. עד היום מתכנס קבינט הקורונה ומקבל החלטות של מיקרו ניהול", הוסיף.
לדבריו, "תוכנית הרמזור היא נקודה אחת בסיפור. מדינת ישראל לא גיבשה מערך אמיתי של התמודדות עם משבר רוחי ועמוק כמו משבר הקורונה וזה נכון לממשלה הקודמת ולזו . משברים כאלה יהיו ויהיו בקצב שאנו לא אוהבים, לכן אני לא חושב שהדו"ח יזיז לפה או לפה".
בהמשך טען שלח כפי שהובא באתר מעריב כי למבקר המדינה אין סמכויות כמו במדינות אחרות ולכן לדו"ח הזה לכשעצמו לא תהיה חשיבות. "במיוחד שמבקר המדינה אומר בו בעיקר מה לא היה ולא מה צריך להיות. יש רשות חירום לאומית אך ההקשר שלה בעיקר ביטחוני. הדו"ח הזה בא מאוחר, ובמובן הזה הוא לא יזיז את הסקלה".
בסיום, התייחס גם לסוגיית פורטוקול הקורונה ואמר כי "לא יכולה להיות לדבר הזה הצדקה של ביטחון המדינה, אלא מקסימום התחייבות לחברה שמכרה לנו את החיסונים. החששות והצורך ליצור אמון ציבורי ככל שיהיה יותר שקוף וברור, אין הצדקה לסגור את הפרוטוקולים, ובטח לא בנימוק של ביטחון המדינה ל-30 שנה".
