בתחילת חודש אוקטובר יפוג תוקף ה'תו הירוק' עבור מי שלא התחסן במנה השלישית או שחלפו יותר מחמישה חודשים מאז החיסון השני שלו – אבל נתוני משרד הבריאות מעלים תמונה מדאיגה: שיעורי ההתחסנות במנה השלישית נמוכים במיוחד, בעיקר בשכבות הגיל הצעירות, כך מפרסם הבור 'ידיעות אחרונות'.
על פי נתוני משרד הבריאות כפי שמופיעים באתר המשרד – רק 21.7% מהישראלים בני ה-20 עד 29 התחסנו במנה שלישית, ופחות משליש מבני ה-30 עד 39 קיבלו את הבוסטר. בקרב בני ה-40 ומעלה יש יותר היענות לחיסון, ושיעור המתחסנים עומד על כ-42%.
גם הטבות משמעותיות, ובהן הפטור מבידוד לשבים ארצה שחוסנו במנה שלישית ממדינות שאינן אדומות, לא הביאו בסופו של דבר לעלייה הצפויה בשיעורי ההתחסנות ולא עודדו את הצעירים להגיע למתחמי החיסונים.
במערכת הבריאות מעריכים כי הסיבות המרכזיות לוויתור על החיסון השלישי בקרב צעירים הן חשש משגרת חיסונים אחת לחצי שנה, פחד מתופעות הלוואי, צמצום הפעילות בענף התעופה והיעדר תמריצים אטרקטיביים לחיסון.
גם בקופות החולים מודים: המתחמים ריקים, הצעירים לא מגיעים ואין שום תוכנית אסטרטגית להביאם.
ד"ר דורון דושניצקי מחטיבת הרפואה של לאומית שירותי בריאות. מסביר: "כשיצא העדכון של משרד הבריאות על השינויים במדיניות התו הירוק והנסיעות לחו"ל, ראינו שזה דחף את האוכלוסייה הצעירה להתחסן, אבל הגל הזה נחלש, ראינו מתחמים מלאים שהיום עומדים כמעט ריקים. למרות ההסברים של הרופאים והניסיון להעלות את המודעות גם במדיה, הם עדיין לא מגיעים להתחסן. היה מומנטום שדי מהר נחלש. היום אנחנו לא מאתרים מסה של צעירים שנתקלת בקשיים למצוא תור פנוי".
ד"ר דושניצקי מספר על התגובות הצוננות שהרופאים מקבלים מהמיועדים לחיסון. "חלק מהמהססים אומרים שהבטחנו להם שהחיסון השני יביא לתגובה חזקה, וזה שהוא דעך כל כך מהר הוריד את האמון ואת תחושת החובה לחיסון נוסף", הוא מספר.
"הם שואלים האם החיסון הזה הוא האחרון. גם העובדה שאפשרות ממשית לטיסה לחו"ל התרחקה מהרבה מהאזרחים ובגלל שטיסות מתבטלות – אז גם הדרייב הזה כבר נחלש. כמו שניסינו להביא בתחילת האביב את האוכלוסייה להתחסן בחיסון הראשון ואחר כך בשני – אז גם בימים אלו אנחנו שולחים הודעות, ורופאי המשפחה מעודכנים מי עוד לא חוסן בשלישית. אבל לעומת עונות החיסון הקודמות, הפעם לא קיבלנו תוכנית עבודה מסודרת ממשרד הבריאות בעניין הזה. אם המצב יימשך כך, אנחנו נראה את המשך הדעיכה במספר המתחסנים. אלא אם יקרה משהו חיצוני בענייני הקורונה או הטבות נוספות – אני לא רואה שינוי במגמה".
גם בקופות חולים נוספות מצביעים על שיעורי ההתחסנות הנמוכים ומעידים על המתחמים הריקים ועל חוסר בהירות מצד המשרד. "כמו שאנחנו רואים, באופן כללי, יש ירידה באחוזי ההתחסנות ככל שהגיל נמוך יותר. אני לא מכיר תוכנית של משרד הבריאות להעלות כרגע את מספר המתחסנים", אומר ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית בקופת חולים מאוחדת וחבר בוועדה המייעצת לחיסוני קורונה.
"הירידה הזו נובעת בגלל הסיכון האישי. ככל שיורד הגיל, כך הסיכון למחלה קשה יורד ולכן אנשים מרגישים פחות צורך להתחסן נגד הקורונה", הוא מסביר. "כדאי שאנשים יבינו שככל שעובר זמן מהחיסון השני הנוגדנים יורדים והמוגנות שלהם מפני הנגיף הולכת ופוחתת – כך שהסיכויים לחלות עולים. נדמה שהציבור לא כל כך מודע לכך שמתחילת אוקטובר אנשים שאינם מחוסנים בשלישית לא יהיו זכאים להיכנס ללא בדיקות לאתרי שמחויבים בתו ירוק. צריך לזכור שתופעות הלוואי מהחיסון הן פחותות באופן ניכר מהתחלואה עצמה – אז אולי תופעות הלוואי בעקבות החיסון השלישי ישבשו את השגרה ליומיים, אבל זה עדיף על התופעות הקשות שנלוות לקורונה במהלך המחלה ואחריה".
במשרד הבריאות לא הגיבו לפניית 'ידיעות אחרונות' באשר לשיעורי ההתחסנות הנמוכים. מלשכת שר הבריאות ניצן הורוביץ לא התקבלה תגובה לשאלה כמה התחסנו בניידות החיסון המיועדות לפריפריה שהוצבו ביישובים עם שיעורי התחסנות נמוכים, יוזמה של הורוביץ עצמו.
