שלום וברכה מורי ורבותי!
חג שמח!
זכינו, נכנסנו לסוכה!
אכלנו בה,
שתינו בה,
ובמידת האפשר, כל אחד מאיתנו גם ישן בסוכה,
איזו זכות עצומה!
"צלא דמהימנותא", זהו שמה של הסוכה על פי הזוהר הקדוש (אמור ק"ג ע"א).
כלומר,
הצל של הקדוש ברוך הוא.
כביכול אתה לא נמצא תחת צל ענפי הדקל או עצי הסכך,
אתה נמצא תחת כף ידו של הקדוש ברוך שמאהיל עליך,
מצל עליך,
ואם אתה נמצא בצילו של הקדוש ברוך הוא,
מה חסר לך בחיים?
מדוע ההתלהבות גדולה כל כך
בקיום מצות הסוכה?
ומדוע כתבו על כך בספרים הקדושים עד כמה היא מרפאה חולים,
ומפקחת גם את האנשים חסרי הבינה.
מה כל כך מיוחד בסוכה הזו?
אומר לך הקדוש ברוך הוא:
"יקירי!
יצאת מהבית ועברת לצריף,
יצאת מדירת קבע ועברת לדירת עראי.
אין שום סיבה שבעולם שתעשה את זאת,
מלבד בקשתי האישית.
אם עשית את זה למען בקשתי האישית,
ולא משנה מה היא,
הרי שכאן טמונה הרפואה האישית שלך,
כאן נמצאת הישועה שלך,
ומפה כל דבר אליו תפרוץ ובו תנסה להצליח,
תזכה ותהיה הראשון שיעשה זאת.
אין משהו טוב יותר מאשר להיות נאמן לבקשתו של הקדוש ברוך והוא,
וככל שהבקשה תהיה פחות ברורה ופחות מובנת,
הרי שהשכר עליה יהיה גדול הרבה יותר.
ועם כל הכבוד וההערכה לכל פירושי חז"ל על מצות הסוכה,
עדיין, מי שיוצא לסוכה עושה זאת לא בגלל אותם פירושים אלא אך ורק בגלל שזו היא בקשתו המפורשת של הקדוש ברוך הוא.
כאשר אנחנו נמצאים בסוכה,
אנחנו אמורים לומר כל בני המשפחה:
"נכון שזו חויה,
נכון שזה משהו שהוא מעניין,
אבל בל נשכח,
אנחנו נמצאים כאן כי כך ציוה ה' יתברך.
ואנחנו עושים זאת אך ורק בגלל שזהו רצונו,
ואנחנו רוצים להיות עבדים נאמנים,
בנים נאמנים,
ולשמח את אבינו מלכנו".
עברנו תקופות קשות,
עברנו ימים מורכבים,
תשעה באב, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור,
וכיום, אנחנו נמצאים בצילו של הקדוש ברוך הוא,
בשמחה ובטוב לבב.
חג שמח,
מועדים לשמחה,
וברוכים תהיו!
