היום ה־11 בדיוני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון עמד בסימן עדויות של גורמים שהסבירו מדוע הם אינם האחראים למחדל.
1. שטח הפקר. עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, שקבר רשב"י נמצא בתחום שיפוטה, הצהיר כי האתר הקדוש והשטחים שסביבו הם מבחינתו "אקס־טריטוריה", וכי הוא אינו רואה עצמו מחויב לאכוף בהם את חוקי הבנייה והרישוי.
"מבחינתי מי שמנהל את המקום זה המדינה", אמר בעדותו בפני הוועדה, והטיל את המלאכה על היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים. "כולם מבינים שזה משהו לאומי וכך צריך לנהל אותו. אני לא עושה שם כלום בצד המוניציפלי. זו מערכת שלמה שמתנהלת בפני עצמה, כולל פינוי אשפה, ביוב ומים. מעולם לא היה לנו ממשק איתה".
גם בנוגע למעורבות המועצה בחגיגות ל"ג בעומר הודה סופר: "אנחנו אאוטסיידר, אין לי דבר וחצי דבר עם ההילולה. מעולם לא התבקשתי לחתום ולא חתמתי על רישיון עסק להדלקות שם. הפעם הראשונה שקיבלנו מסמך על הליקויים במקום הייתה רק אחרי האסון". צוטט ב'ידיעות אחרונות'.
צוטט ב'ידיעות אחרונות' : ראש המועצה אמר עוד כי בשלטון הארצי ובמשרד המשפטים אמרו לו בהזדמנויות שונות בעבר שחוקים מסוימים אינם חלים על מירון, ושחגיגות הענק המתקיימות בו הן "אירוע דתי ספונטני", שאינו דורש רישיון. ראיה לדברים הוא מצא בכך שאין בהילולה הגבלה על כמות הקהל, אף שזהו תנאי בסיסי ברישוי.
- אחריות אישית. חבר הוועדה שלמה ינאי יצא משלוותו ועקץ את ראש המועצה בשאלה רטורית: "אז מבחינתך אפשר להוציא אותך לחופשה בל"ג בעומר? אתה אומר דברים שאם לא נעצור אותך עוד עלולים לחשוב שהם עובדות. ההשערות שלך הופרכו כבר על ידי הגורמים שאתה חושב שקיבלו את האחריות על המתחם".
בהמשך נזף בו: "מישהו נתן לך פטור מאחריות מוניציפלית על שטח שהוא באחריותך? למה חובתך על פי חוק לא מתקיימת שם?". לסיום העיר ינאי כי סופר, כמשפטן, עורך דין במקצועו הקודם, ודאי מבין היטב את חומרת הדברים, והזהיר במרומז: "יש לך אחריות אישית כראש מועצה על כל מה שמחויב בדיני השלטון המקומי".
3. מבנה לא חוקי. אבל עם כל הכבוד לסופר, ראש מועצה ותיק, נראה כי ההפקרות במתחם חזקה אפילו ממנו. בעדותו חשף כי למרבה האבסורד גם נקודת המשטרה במירון שוכנת במבנה לא חוקי, וכן נציגות המשרד לשירותי דת – זרועות שלטוניות מרכזיות קצת יותר ממועצת מרום הגליל.
"המדינה היא זו שבונה, ובסוף מבקשים מאיתנו לבוא ולהרוס?" תהה סופר, "מה הציפייה ממני, שאפנה משם את תחנת המשטרה?".
- הלכות מירון. כשיו”ר הוועדה, מרים נאור, שאלה את צבי הלר, עסקן בכיר מחסידות תולדות אהרן במאה שערים, האם ההשתתפות בהילולה היא מצווה מהתורה המחייבת כל יהודי, הייתה זו בסך הכל שאלת תם. יש שיאמרו כי היא מעידה על בורות מביכה של נשיאת העליון לשעבר, ויהיו שיראו בה דווקא רגע יפה שבו השופטת הבכירה מגלה צניעות וסקרנות מול אזרח פשוט בנושא מרתק שרחוק מעולמה.
עם או בלי שהתכוונה לכך, נאור הציבה בשאלתה מראה בפני חלקים גדולים בציבור החרדי, שבשנים האחרונות הפכו טפל לעיקר בכל הנוגע לפסטיבל הרוחני השנתי וקידשו את ריקודי הכליזמרים בקבר הרשב"י. כששאלה "מה קורה אם אדם לא רוצה לנסוע למירון כי זו נסיעה ארוכה" ו"האם הוא בסדר מבחינת הדת", היא רמזה – בלי שתרצה – גם לאלפים שפרצו בשנה שעברה בניגוד לחוק למתחם הקבר, שעה שהיה סגור על בריח בגלל התפשטות הקורונה.
העד הלר, נציג הפלג הקנאי והאנטי־ציוני מירושלים, השיב: "איזו שאלה זו? יש המון אנשים אצלנו שלא נסעו למירון, זו ממש לא חובה". גם לקראת הבאות הצהיר בפני חברי הוועדה: "נציית לכל החלטה שתתקבל. מה שתחליטו יהיה קדוש – גם במחיר שלא יהיה כלום". על רבו, מנהיג החצר, סיפר כי מאז האסון "האדמו"ר רצוץ", והוסיף: "מה שהיה כבר לא יהיה. המחיר היה גדול וכאוב".
אבל למה הרסו את הפרנצ'ס.