לקראת סוף היום (רביעי) עשויים במשרד השיכון לפתוח לציבור כ-300 דירות ב"הגרלות המשך" כחלק מפרויקט מחיר למשתכן. בנוסף, 80 דירות ישוריינו בהגרלות לבני המקום. "הגרלות המשך" הינם הגרלת דירות שנותרו ללא זוכים בהגרלות העבר במחיר למשתכן. חלק מהדירות נמצאות גם בריכוזים חרדיים דוגמת ירושלים ובית שמש
לפני כ-6 שנים נולדה תוכנית מחיר למשתכן, אצל שר האוצר לשעבר משה כחלון, שסבר שהדרך להורדת מחירי הדיור היא באמצעות הקצאת כל הקרקעות של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בהנחה ליזמים, שיורשו למכור את הדירות בהנחות משמעותיות רק למחוסרי דיור, שירכשו אותן בהגרלות. כך, קיווה כחלון, יופעל לחץ על שאר מרכיבי השוק להוזיל את המחירים.
אולם למרות שתוכנית הדיור הלאומית הסתיימה לפני יותר משנה, עדיין היא ממשיכה להשפיע על שוק הדירות גם היום. כשליש מזוכי מחיר למשתכן טרם רכשו את הדירות שלהם, ולפי ניתוח באתר גלובס שמציג את תמונת המצב של התוכנית. ישנם למעלה מ-5,000 דירות טרם הוגרלו במסגרת התוכנית ועל אף שהיא לא קיימת היום על הנייר, בשטח היא מצויה בשיא הפעילות וההשפעה שלה, ויש הרואים בה את אחד מהגורמים לעליות המחירים בשוק הדיור.
בתוך כך, הקיצוץ הצפוי במשכנתאות המסובסדות לזכאים של משרד השיכון במסגרת חוק ההסדרים עלה היום (רביעי) לדיון בוועדת הכספים. ראש הוועדה אלכס קושניר ביקר את המערכת המסורבלת של הזכאים, בעוד חברי הוועדה דרשו לבטל את התקנה שתגביל את המשכנתא לדירות של עד 2 מיליון שקלים, שפוגעת באפשרות של משפחות מרובות ילדים לקבל משכנתא.
"צריך לחשוב איך מגדילים את הרכיב של הלוואה מסובסדת ליישובים בפריפריה", אמר קושניר. אף שהדיון התכנס סביב הקיצוץ שמתכנן משרד האוצר בתקציב מתן המשכנתאות המסובסדות, יו"ר הוועדה וחבריה דרשו להחיל עליו צעדים מרחיבים, ודרשו מבנק ישראל להוציא הוראה לבנקים להציג את הסובסידיה למשפחות עם פוטנציאל לזכאות. "צריך להבין איך מגדילים את הרכיב בסובסידיה בנגב ובגליל, ואיך מעודדים את הבנקים להכיר את המשכנתאות לאוכלוסייה. זה לא קורה היום", הוסיף קושניר.
הקיצוץ המתוכנן בהלוואות יעמוד על 200 מליון שקלים שיקוצצו על ידי הקשחה משמעותית בתנאים לזכאות שמקדם האוצר. על פי הצעת האוצר, רף הזכאות המינימלי יקפוץ מ-599 נקודות ל-2,000 נקודות (קפיצה של פי 3.5), המחיר המקסימלי של דירה לרכישה במשכנתא מסובסדת יירד ל-2 מיליון שקלים, ויתווסף סעיף שיאפשר יתרון למועמדים לזכאות שכושר השתכרותם מנוצל. שתי ההגבלות האחרונות התווספו לטיוטות המאוחרות של הצעת הקיצוצים, ועל פי חברי הכנסת החרדים נועדו לפגוע בציבור החרדי.
"משפחה של 7 ילדים לא יכולה לרכוש דירה מתאימה עד 2 מיליון, זה מצב בלתי אפשרי", אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). לדבריו, ההוראה תגרום למשפחות לעבור לאזורים מרוחקים או לוותר על ההלוואה. ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) הצטרף לביקורת ודרש לא לאשר את החוק עם ההגבלה: "לא מדובר בדירות להשקעה, אלא במשפחות מרובות ילדים שמבקשות לגור באזור שקרוב למשפחות שלהן".
לטענת משרד השיכון, ב-2020 מומשו 465 משכנתאות מכוונות לדירות שמחירן גבוה מ-2 מיליון שקלים. מדובר ב-3.8% מסך המשכנתאות שמומשו באותה שנה. מכיוון שמנגנון הזכאות מכוון בעיקר למשפחות ברוכות ילדים, הקשחת התנאים תשאיר אותם בדירה קטנה יותר, במיוחד באזורי הביקוש שבהם לא יוכלו להשיג במחיר זה דירות גדולות מ-4-3 חדרים, ובכך הופכת ההלוואה לפחות אטרקטיבית. ח"כ יואב קיש (הליכוד) העביר ביקורת על אופן הצגת הנתונים על ידי משרד השיכון שטען שמדובר בפגיעה זניחה: "גם מאות לווים זה מספרים קריטיים. אין סיבה לפגוע בהם".
צריך עוד 30 אלף דירות כאלה
300 לא מספיק