הדו"ח מתפרסם בשעה שבוועדת הכלכלה מתקיימים דיונים על פתיחת הייבוא, ביטול התקינה הישראלית בתחומים ומעבר להסתמכות על תקנים בינלאומיים. מהלך זה ידרוש הגברה משמעותית של האכיפה, שלפי בדיקת מבקר המדינה, כמעט איננה קיימת היום.
מטרת הרפורמה שנבחנה בדו"ח הייתה לייעל את פעילות מכון התקנים והכרה במעבדות פרטיות נוספות, על מנת להוזיל עלויות ולקצר תורי המתנה ליבואנים. היא זכתה לכינוי "רפורמת הקורנפלקס" כי התמקדה בפתיחת ענף הייבוא של המזונות היבשים. למרות שהרפורמה מיושמת מזה ארבע שנים, זמני היבוא ועלותם בישראל עדיין גבוהים במאות אחוזים לעומת ממוצע ה-OECD.
על פי הדיווח באתר 'דבר', ערב אישורה של רפורמת היבוא שתאפשר למאות אלפי מוצרים חדשים להיכנס לישראל על סמך הצהרה בלבד, המבקר מדווח על תמונת מצב בעייתית בתחום האכיפה. בשנת 2020 היו במנהל התקינה 54 משרות, אבל רק 36 מאוישות. מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים בשנת 2019 עמד על כ-1,700, כחצי אחוז מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה. עוד עולה מהדו"ח כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ירד מכ-2,300 בשנת 2017 לכ-1,700 ומספר הקריאות להחזרת מוצרים שפורסמו בנושא תקינה ירד מ-34 לכ-20. לאורך כל התקופה, הממונה אינו נקט בעיצומים כספיים על יבואן שהפר הוראות.
בפנייתו של המבקר ביוני 2020 לוועדת המכרזים ציין, כי יתרת התקציב לאכיפת חוק התקנים לא נוצלה במלואה עקב מחסור בכוח אדם ביחידות הפיקוח אשר תפקידן לבצע נטילת מוצרים בשטח. בינואר האחרון, מועד הבדיקה אחרון של המבקר, משרד הכלכלה טרם סיים להיערך להטלת עיצומים כספיים על עברייני ייבוא.
על פי הדו"ח, בעוד ב-2017 זמני בדיקת העלויות היו גבוהות ב-250% מממוצע ה-OECD, כיום, לאחר הרפורמה, הם עומדים על 300%. הזמן הממוצע להתאמת מסמכים עבור מוצר בישראל עמד על 64 שעות, לעומת 8.5 שעות ב-OECD. זמן הבדיקה במכס עמד על 44 שעות מול 3.4 בהתאם, ועלות הייבוא עמדה על 70 דולר מול 23.5 בהתאם.
על פי משרד הכלכלה, ערך הקנסות אמור לצאת לפועל עד השנה ובנוסף לכך לגדול מערך האכיפה באופן משמעותי בתחומים האכיפתיים. בדיונים סביב הרפורמה בוועדת הכלכלה טען שירות המזון במשרד הבריאות, כי מערך האכיפה ידרוש גיוס נרחב של כוח אדם ובנייתם של אמצעי אכיפה מותאמים. ראש השירות, פנינה אורן-שנידור, הודתה כי עדיין לא נפתרה הבעיה של אכיפת 'רפורמת הקורנפלקס' וסיפרה שבישראל רשומים כיום כ-3,000 יבואנים ובכל שנה מוכרזים כ-20 עד 25 מהם כ'מפרי אמון'.
עוד ציין המבקר שהמדינה לא הצליחה לפתח כראוי את תחום התחרות במעבדות. כיום יש 3 מעבדות פרטיות, המהוות רק 2% מסך ההמלצות. למרות ששוק הבדיקות נפתח לפני למעלה מארבע שנים, נכון ל-2020 המעבדות הפרטיות עשו רק 1.1% מהבדיקות על כ-2% מהתקנים. "המעבדות הפרטיות עדיין אינן אטרקטיביות דיין עבור היבואנים, עקב חסמים שונים", ציין המבקר.
למרות הביקורת, דו"ח המבקר קורא למדינה להאיץ וליישם במלואה את רפורמת הייבוא המונחת היום בחוק ההסדרים. לטענתו, במידה והרפורמה הקרובה תצא לפועל במלואה, הציבור הישראלי יחסוך כ-420 מיליון שקלים בגלל התחרות אותה הוא קורא להגביר, בעיקר על ידי אישורן של מכוני תקינה חדשים. "כל זאת, תחת עמידה על המשמר והקפדה על כך שכל הטובין שייכנסו בנמלי המדינה יעמדו בתקנים רשמיים, ולא יסכנו את בריאותו של הציבור", ציין המבקר.
