מחקר בדק: האם המגזר החרדי מוכן לרעידת אדמה קשה ?

אתמול (שלישי) דווח כי הורגשה רעידת אדמה בעוצמה 5.8 ברחבי הארץ – האם כולנו ערוכים לקראת רעידת אדמה קשה יותר והרסנית?

לאחרונה התפרסם מאמר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז האקדמי לב שבוחן את ההיערכות לרעידת אדמה בחברה החרדית בישראל. המחקר, שנערך ברובו לפני תקופת הקורונה, מצביע על רמה נמוכה של מודעות והיערכות לרעידת אדמה בקרב חרדים, עומד על הגורמים לכך, ומציע דרכים לשיפור ההיערכות. מסקנות המחקר ישימות גם לקבוצות מיעוט דתיות אחרות בישראל ובעולם ולמצבי חירום נוספים.

המחקר יוצא מנקודת הנחה כי ישראל נמצאת בסיכון מוגבר לרעידות אדמה. הרעידה ההרסנית בים המלח ב-1927 שהביאה לעשרות הרוגים, והרעידה החזקה בהרבה במפרץ אילת ב-1995 היו רק תזכורות צנועות לאסונות ששבו ופקדו את הארץ במהלך ההיסטוריה.

את המדענים זה לא מפתיע – ממטולה ועד אילת שוכנת ישראל על בקע ים המלח, אשר ענף שלו אף חוצה אותה מעמק הירדן למפרץ חיפה. על בקע זה גובלים הלוחות ערב וסיני, המתחככים בקצב מדוד של חצי ס"מ לשנה. רעידת אדמה גדולה, המתרחשת לאחר מאה שנים שקטות, כרוכה לפי חשבון פשוט בתזוזה של חצי מטר. מדובר בכמות אנרגיה פי חמש מהרעידה של 1927, עם אלפי הרוגים, אלפי פצועים קשה, אלפי לכודים בהריסות, עשרות אלפי מבנים חסרי תקנה וכמאה אלף חסרי בית. השאלה שעולה היא לא מתי בדיוק תהיה רעידת אדמה עוצמתית שכזאת, אלא כיצד ניערך אליה.

הסקר נערך ברובו במפגשים פיזיים של סוקרים עם מאות משיבים חרדים ("גישה מוגבלת לאינטרנט הייתה אחד השיקולים לבחירת ראיונות אישיים עבור מרבית הנשאלים"). רוב הנבדקים היו גברים (63%), שמרביתם לומדים או סיימו ללמוד בישיבה. חלק מהנשים ציינו כי יש להן השכלה אקדמית. רוב הנבדקים ציינו כי הם מתגוררים בירושלים וסביבתה (82%). האחרים התגוררו בערים חרדיות אחרות (מודיעין עילית, בני ברק, אלעד) ואף בערים מעורבות. המדגם מייצג את תת-הקבוצות החרדיות הגדולות בישראלים, ביניהן חסידים, ליטאים וספרדים, ותתי-קבוצות אחרות כמו עולים וחוזרים בתשובה.

על פי תוצאות הסקר, רוב המשיבים חשו שאין להם את הידע והיכולות להתמודד עם אירוע רעידת אדמה (כ-60%). כשנשאלו לגבי הסבירות שתתרחש רעידת אדמה הרת אסון בישראל בחמש השנים הבאות, 55% האמינו כי הסיכויים אינם קיימים לכך או נמוכים (לעומת 33% מהישראלים בסקר אחר, שבוצע לאחרונה בישראל והוזכר במאמר). 64% מהנשאלים לא מאמינים לסבירות שתתרחש רעידת אדמה בסמיכות לאזור מגוריהם (לעומת 45% מהישראלים בסקר המקביל).

לגבי ההיגד "אני עושה מה שצריך כדי להתכונן לאפשרות של רעידת אדמה, גם אם זה עולה לי כסף ודורש זמן", הרוב (75%) השיבו בשלילה או אמרו שהם מתכוננים אליה באופן מינימלי. 81% הגיבו בשלילה לקביעה "אני מחפש באופן פעיל מידע בנוגע להיערכות לרעידות אדמה". כמו כן, 77% מהנשאלים ציינו כי הם לא נוקטים בפעולות נגד רעידת אדמה, כמו ייצוב מדפי ספרים ושמירה על חפצים כבדים על הרצפה, ו-52% אמרו שאין ברשותם ציוד זמין למקרי חירום.

זאת ועוד, על פי הסקר רק כ-6% כבר התכוננו לקראת האפשרות של רעידת אדמה. רק כ-15% מהמשיבים שהם הורים לילדים קטנים שוחחו עם ילדיהם על כללי ההתנהגות במקרה של רעידת אדמה, וכ-3% בלבד תרגלו איתם את הכללים. כמחצית מהנשאלים האמינו כי ביתם אינו עומד בדרישות החוק שהתקבל בישראל בשנת 1995, וקבע סטנדרט חדש בנושא בטיחות רעידות אדמה.

למרות שממצאי הסקר מעידים על רמת היערכות נמוכה יותר בחברה החרדית בהשוואה לחברה הכללית, הסקר מצביע גם על פוטנציאל לשינוי חיובי, שכן כשני שלישים מהמשיבים סברו שחלה חובה הלכתית להיערך לרעידת אדמה (68%, חלקם ציינו את הציווי הדתי "ונשמרתם לנפשותיכם").

מהעבר השני, היו גם כאלה שציינו כי יש חשיבות רבה יותר להתפלל כדי למנוע אסון במקום להתכונן אליו באופן פעיל. כמו כן, נמצא מתאם חיובי מובהק בין ההיערכות לרעידת אדמה לבין החשיפה לפרסומים בנושא, כך שהגדלת החשיפה עשויה להביא לתוצאות חיוביות.

בין המאפיינים שהתגלו דרך הסקר וראיונות העומק, המהווים חסם בדרך להיערכות: פערים טכנולוגיים וחשיפה נמוכה לאמצעי התקשורת שבהם מתפרסמות ההנחיות, סגירות של מוסדות חינוך חרדיים להדרכות שרובן מועברות על-ידי פיקוד העורף, ומצב כלכלי קשה שמוביל להתמקדות בהישרדות בהווה. מאידך גיסא, החברה החרדית מאופיינת בהון חברתי גבוה, בערבות הדדית, בלכידות חברתית ובתמיכה קהילתית, שמסייעים להתמודדות טובה עם אסונות טבע.

המחקר מצביע על הפוטנציאל הגבוה הטמון בשיתוף פעולה מתמשך והדוק בין הרבנים למומחים הרלוונטיים (למשל גיאולוגים המתמחים ברעידות אדמה). כשהנבדקים נשאלו אם הוראה של מנהיג דתי או פסק דין על פי החוק היהודי ישכנעו אותם להתכונן לרעידות אדמה, 68% מהנשאלים השיבו "כן". לכן, החוקרים הסיקו כי העברת מסר משותף ואחיד לציבור על ידי רבנים ומומחים עשויה לשפר את המוכנות לרעידת אדמה ואת ההתמודדות עמה. 

"צפויה להיות תועלת רבה לפסקי הלכה של רבנים מובילים בדבר הצורך להתכונן כראוי לרעידת אדמה. פסקי הלכה אלה חסרים כיום, בין היתר עקב העדר מודעות לסכנה", הסבירו עורכי הסקר. ואכן, רבנים ואנשי מפתח בקהילה החרדית שרואיינו לסקר הדגישו כי הם אינם יודעים מספיק על הנושא וישמחו ללמוד ולהעמיק בו כדי לתרום לקהילותיהם. תמיכת הרבנים נדרשת גם להטמעת אמצעי היערכות שונים. לדוגמה, קיימת טכנולוגיה לשליחת הודעות טקסט להתרעות בזמן רעידת אדמה לטלפונים כשרים שאינם מקבלים הודעות טקסט, אבל כדי להטמיע את הטכנולוגיה הזאת נחוץ אישור של הרבנים.

דרך נוספת שהוצגה לשיפור ההיערכות היא העברת מידע והנחיות בשפה מותאמת מבחינה תרבותית ודתית, ובאפיקים המקובלים והלגיטימיים בחברה החרדית. אפיקים אלה כוללים כלי תקשורת חרדיים, מודעות רחוב, עלונים והרצאות אינטראקטיביות ומעוררות. כמו כן, יעילות ההדרכות תגבר משמעותית אם המדריכים והמדריכות יהיו מהמגזר החרדי ולא ישויכו לפיקוד העורף. אפילו אם חיילים מעבירים הדרכות, המרואיינים המליצו שלבושם יותאם לקהל היעד. מרואיינים הציעו גם להסיר סמלים ממשלתיים בולטים מפרסומים המיועדים לקהל חרדי. כמו כן, כדאי להתאים טכנולוגיות ומכשירים לצרכי הציבור החרדי, למשל ליצור מכשירי רדיו בעלי תדר אחד לקבלת הנחיות בזמן חירום בלבד.

נוסף על כך, מרואיינים המליצו לפרסם את הנחיות הבטיחות בחנויות, שיימכרו את הציוד הנדרש לחירום, ובמקביל להפוך את הציוד הזה לחלק ממערכת הגמ"חים החרדית המפותחת. כמו כן, הוצעו דרכים למנף את ההון החברתי הגבוה בחברה החרדית, למשל להכשיר מתנדבים בכל שכונה לסיוע לקהילתם בזמן רעידת אדמה ואחריה (כגון פינוי של אנשים עם מוגבלות וקשישים ממבנים).

החוקרים לא הסתפקו בניתוח המציאות ובהמלצות מדיניות אלא גם פעלו לקדם את ההיערכות בחברה החרדית בירושלים הלכה למעשה. סטודנטיות חרדיות לסיעוד במרכז האקדמי לב, שקיבלו הדרכה מצוות המחקר, הדריכו אנשים נוספים בציבור החרדי, שחלקם אף הסכימו לשמש "שגרירים" לנושא בקהילותיהם. ההכשרות הללו אף הבהירו את החשיבות של התאמה תרבותית של ההכשרות. כך, למשל, החוקרים מספרים שמצגת ההדרכה שהכינו כללה את הביטוי "במרוצת 10-20 מיליון השנים האחרונות", בהתייחס לקצב התנועה של הלוחות הטקטוניים באזורנו. הסטודנטיות החרדיות ביקשו לשנות את הביטוי, שסותר את האמונה החרדית שהעולם נברא לפני 5,781 שנים. הן האירו את העובדה שהביטוי מוביל לניכור וחשד של חרדים כלפי המסרים של ההכשרה, ולכן הוא שונה, כמו ביטויים אחרים שגרמו לבעייתיות.

ד"ר צביקה אור שהנחה את הסטודנטיות הסביר: "הבעיה נפתרה בקלות בשימוש במילים 'במרוצת השנים', אך ללא הרגישות התרבותית והמעורבות הפעילה של סטודנטיות מהקהילה החרדית, יעילות ההדרכה הייתה נפגעת. יש צורך בעבודה מתמשכת ועקבית עם הקהילה לפני האסון, כדי להקטין את פערי התפיסה ואת הקונפליקט בשעת החירום, כפי שאנו רואים בימים אלה".            

פרופ' אמוץ עגנון: "הופתענו לטובה מהפתיחות של חלק מציבור בו פגשנו. אף כי מצאנו מצב המשאיר הרבה מקום לשיפור, רצון טוב מצד הרשויות יכול להיענות ברצון טוב מצד חלקים ניכרים במגזר".