בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך היום (יום שלישי) משפטם של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ושל בעלי השליטה לשעבר בקבוצת בזק שאול אלוביץ' ורעייתו איריס במסגרת תיק 4000. הבוקר עלה לדוכן העד החמישי, אבי ברגר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת ופוטר על ידי נתניהו שמינה עצמו לשר התקשורת אחרי בחירות 2015.
בעדותו מספר ברגר על רפורמת השוק הסיטונאי – שיצאה לדרך לדבריו עוד לפני תקופתו כמנכ"ל משרד התקשורת. רפורמה זו נועדה לאפשר לחברות תקשורת וספקיות אינטרנט לרכוש תשתיות אינטרנט וטלפון מבזק במחיר קבוע "סיטונאי", ובכך יוכלו להציע לציבור שירותי תקשורת במחיר מוזל. "מטרת הרפורמה היתה כפולה", אמר ברגר. "לייצר תחרות בשוק התקשורת כי היה דואופול (של בזק והוט), ולקדם תשתיות בישראל". לדבריו, "בזק לא אהבה את הרפורמה הסיטונאית וקיבלנו עשרות מכתבים ממנה למה אנחנו לא בסדר".
העיתונאי נטעאל בנדל פרסם את תמלול העדות מבית המשפט: התובעת בתיק 4000, יהודית תירוש, שאלה את ברגר מדוע לאפשר לחברות אחרות "לרכוב" על התשתית של בזק, שהתאמצה לפרוס אותה, וברגר הסביר: "המשרד החליט שזה לטובת הכלל להשתמש בפריסה של בזק. בזק פרשה את רוב התשתיות בתקופה שהיא היתה חברה ממשלתית, והן הופרטו יחד עם בזק. הוחלט כמה משלמים לבזק כפיצוי על התשתיות שלה – ברווח סביר".
התובעת תירוש שאלה את ברגר על הפגיעה הכלכלית בבזק. "הרפורמה בנויה על התשתיות של בזק. עד כמה הטריד אותך מה יקרה לבזק כתוצאה מהשינוי של התשתיות? הרי גם משרד התקשורת צריך את בזק למימוש הרפורמה", אמרה תירוש. לדברי ברגר, "הרפורמה בנויה על בזק וגם על הוט. ההערכה היתה שתהיה פגיעה בבזק אבל היא תמשיך להרוויח. אני מסתכל אחורה – והיא מרוויחה". השופט משה בר-עם העיר "אבל פחות", וברגר המשיך: "פחות אבל מרוויחה. הפגיעה בבזק נשקלה, הוחלט שהיא מספיק מידתית מול היתרון לשוק התקשורת והאזרח בישראל".
ברגר הסביר כי "בזק היתה נגד הרפורמה… טענה שהיא פוגעת בזכות הקניין, לא חוקית. בזק שלחה הרבה מאוד מכתבים – עשרות בשנה, תבדקו את זה – בקשות לפגישות, לחצים עליי, על השר, אווירה כללית של התנגדות".
ברגר אמר בעדותו כי מועד יישום רפורמת השוק הסיטונאי נקבעה למאי 2015, "בדיוק ביום שבו קיבלתי את הטלפון שאני מפוטר". לדבריו, "לפני פיטוריי התנהלנו במשנה זהירות כי היו בחירות. במשרד המשפטים אמרו לנו שצריך להמשיך במדיניות הקיימת, לקבל החלטות חיוניות בלבד ולהשאיר מדיניות לממשלה הבאה".
לדבריו, פגש את אלוביץ' כמה פעמים "אצל ארדן בחדר", ואמר: "הוא ניסה לשכנע את השר לשעבר למה הרפורמה קשה לבזק, שאי אפשר ליישם אותה ושהיא תפגע בחברה. בשלושת החודשים האחרונים שלי במשרד אני זוכר שתי פגישות נוספות אחרי שארדן כבר עזב את המשרד".
ברגר סיפר כי בזק עתרה נגד חלקים ברפורמה, שאמורה היתה לחייב אותה לאפשר לחברות מתחרות שימוש בתשתיות שלה כדי להגביר את התחרות בשוק האינטרנט והטלפוניה הקווית. לדברי ברגר, העתירה עסקה הן בתעריפים הנמוכים מדי לטענת בזק ברפורמה, והן על הרפורמה בטלפוניה. "בג"ץ ביקש מאיתנו לבדוק שוב אם הרפורמה ישימה, ובסוף התהליך הוצאנו חוות דעת שפירטה שלוש שיטות ליישום הטלפוניה הסיטונאית… היה גם חוו"ד שהתעריפים צריכים להישאר כמו שהם".
בעדותו אמר ברגר כי קיבל איום מרומז מאלוביץ', שלפיו אם לא יוותר על הרפורמה שקשורה לטלפוניה הקווית הוא יפוטר. לדבריו, הוא נפגש עם אלוביץ' שבועות בודדים לפני שפוטר, כשנתניהו היה כבר בתפקיד שר התקשורת. "בפגישה עם אלוביץ' הוא ניסה לשכנע אותי לרדת מהרפורמה של הטלפוניה, לא להגיש חוות דעת לבג"ץ (שיש דרכים ליישם את הרפורמה – נ"ב). שוב עלו הטענות שאנחנו פוגעים בבזק, ואז הוא סיפר לי סיפור על מנכ"ל משרד תקשורת לשעבר שהגיש חוות דעת שאלוביץ' טען שהיא שקרית. אחרי שהוא עזב את המשרד הוא התקשה למצוא עבודה, וחמש שנים אחר כך פנה לאלוביץ' שיעזור לו למצוא עבודה". לדברי ברגר, "הבנתי שזה איום מרומז, סיפרתי ליועצת המשפטית של המשרד, היא המליצה לי לדבר עם עוד גורמים… כולם אמרו לי 'זה איום מרומז אין לך מה לעשות עם זה יותר מדי, תמשיך בעבודתך".
ברגר מספר כי קבוצת בזק ביקשה לבטל את ההפרדה המבנית בין החברות השונות תחתיה (בזק בינלאומי, יס ופלאפון). לדבריו, ביטול ההפרדה היה הופך את לקוחות החברה לשבויים. השר ארדן ביקש בתקופתו לעכב את ביטול ההפרדה עד ליישום הרפורמה בשוק הסיטונאי והגברת התחרות – כדי שבזק לא תהיה מונופול. "בסופו של דבר השר ארדן סיכם שהוא לא רוצה לאשר את ביטול ההפרדה המבנית בלי שהוא רואה את שוק התקשורת מתייצב בעזרת הרפורמה הסיטונאית", אמר ברגר.
התובעת תירוש הציגה בדיון מכתב ממנכ"ל יס לשר התקשורת דאז נתניהו, שבו ביקש לאשר את מיזוג החברה עם בזק. לדברי ברגר, המדיניות הברורה של קודמו של נתניהו – ארדן – היתה שלא לאשר את עסקת בזק-יס בלי יישום של הרפורמה הסיטונאית. "כולנו הבנו שאם לא ניתן לבזק מוטיבציה כלשהי, היא לא תשתף איתנו פעולה ברפורמה הסיטונאית", אמר ברגר בעדותו. "ארדן הנחה לא לאשר מהלך כזה בלי לכרוך את זה ברפורמת השוק הסיטונאי".
בדרך זו, מבקשת התובעת תירוש להראות את שינוי המדיניות בתקופתו של נתניהו לעומת תקופת ארדן: בעוד ארדן התנגד לאישור העסקה עד ליישום הרפורמה, נתניהו אישר במהירות את מיזוג בזק-יס. יתר על כן, בעוד ביטול ההפרדה התאגידית לא בוצע עד היום, עסקת בזק-יס אכן יצאה לדרך ב-2015 באישור נתניהו והניבה לאלוביץ' הכנסה של כמיליארד שקלים.
ברגר העיד עוד שפוטר מתפקידו כמנכ"ל ימים ספורים לאחר שהממשלה ה-34 הושבעה – ב-14 במאי 2015. "הממשלה כוננה ביום חמישי. במוצאי שבת התקשרו מלשכת ראש הממשלה ואמרו שהוא רוצה לדבר איתי. ביום ראשון 17 במאי קיבלתי טלפון. בשיחה של עשרות שניות הוא הודיע לי שלא אמשיך להיות מנכ"ל המשרד". לדבריו, היה צורך בהחלטת ממשלה כדי לפטרו: "לקח שלושה ימים ואם אני זוכר נכון את התאריך ב-20 במאי נכנסה החלטת הממשלה לתוקף".
ברגר סיפר כי כשנתניהו נכנס לתפקיד שר התקשורת, שוחח איתו קודמו בתפקיד המנכ"ל עדן בר טל. "הוא הביא לידיעתי שמחפשים לי מחליף. הוא ביקש לארגן פגישה משולשת עם ניר חפץ (יועצו של נתניהו שלימים הפך לעד מדינה בפרשה, נ"ב), שאולי כן אהיה מחובר ללשכת ראש הממשלה. הפגישה התקיימה והוא (בר טל) אמר שהוא 'חותם עליי' בלשכת ראש הממשלה".
כעבור כמה שבועות, מספר ברגר, התקיימה פגישתו הראשונה והאחרונה עם נתניהו. "בפגישה הזו ביקש ממני מר נתניהו להציג מה עושים במשרד. באותה פגישה נאמר לי שאיתן צפריר (ראש המטה של שר התקשורת, נ"ב) הוא הגורם שמקשר בין ראש הממשלה אליי, וכל הנחיות של איתן צפריר זה כמו הנחיות מראש הממשלה". לדבריו, לא היו לו עוד פגישות אישיות עם נתניהו.
תירוש אמרה לברגר: "בחקירה צפריר הכחיש שנתניהו אמר לך לפעול לפי הנחיותיו של צפריר, ושנאמר לכם לפעול בשיתוף פעולה". ברגר השיב: "נאמר לי שהוא הנציג וההוראות יעברו דרכו – אמר. אני עומד מאחורי גרסתי, שאלו החוקרים אם אני מסכים להתעמת – ואני מסכים להתעמת איתו". השופט משה בר-עם שאל אם שיחות מסוג זה עם ראש הממשלה אינן מתועדות ואין פרוטוקול, וברגר השיב "לא היה שום תיעוד, שום גורם שמתעד".
תירוש שאלה את ברגר כיצד צפריר התבטא כלפיו, וברגר השיב: "אמר לי מספר פעמים די רב שלא רוצים אותי שם ושאני צריך להתפטר, אמר לי שאני לא עושה מה שאומרים לי".
תירוש שאלה את ברגר אילו הנחיות קיבל מראש המטה של נתניהו איתן צפריר. "בקשר לכמה נושאים", אמר ברגר. "הראשון הוא ערוץ 10, ביקש שאחתום עם חוות דעת שהוא הגיש לי בלו"ז של 24 שעות. השני הוא להיות נחמד לבזק וחיובי לבזק, והשלישי זה לזרז ולסיים טיפול בעסקת בזק-יס". תירוש שאלה אותו: "מה הבנת מ'להיות חיובי לבזק'?", וברגר השיב: "היינו אחרי ההחלטה של יישום הרפורמה, הבנתי שלהיות חיובי זה לקבל את עמדות בזק, להבין את בזק". עם זאת, הוסיף, "המשכתי בגישתי המקצועית".
לדבריו, צפריר לא תמיד אמר מה מקור ההנחיות. "לא תמיד אמר את מקור ההנחיות אבל אמר (לפעמים) מלשכת ראש הממשלה או ראש הממשלה, ואני תמיד הטלתי ספק כי לא ידעתי אם זה נכון או לא… נסמכתי על ההנחיה הראשונית (של נתניהו להקשיב לצפריר, נ"ב).
ברגר הוסיף כי את רוב ההנחיות מצפריר קיבל בעל פה. "העבירו לי הנחיות בשיחות טלפון או אצלו במשרד, נושאים רגישים – במשרד. לא תמיד הכל היה מתועד, אבל במקרים מסוימים לא היתה ברירה. כשביקשו ממני לחתום על חוות הדעת על ערוץ 10 תוך 24 שעות ביקשתי שישלחו במייל. במקרים אחרים ביקשתי הנחיות במיילים, ובדרך כלל לא נשלח דבר. ההנחיות האלה היו כמעט תמיד ב- 4 עיניים". השופט בר-עם שאל אותו מדוע לא התלונן על כך, וברגר אמר שעדכן את היועצת המשפטית.
תירוש שאלה על הבקשה לקדם את הטיפול בעסקת בזק-יס, וברגר השיב: "צפריר אמר שצריך לטפל בעסקה במהירות, וגם אמר שאני לא מקיים הנחיות, לא מקדם, לא עושה". לדבריו, הוא הבהיר לצפריר את עמדת המשרד – שלפיה המיזוג צריך להיות כרוך ברפורמת השוק הסיטונאי. "הוא היה מודע לעמדת המשרד, הצגנו לו אותה, זה היה ידוע לכולם".
עוד סיפר ברגר שקיבל פנייה על העסקה גם ממנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר. "בעקבות הפנייה היתה שיחת ועידה של שישה אנשים, אנשי משרד רה"מ והמשרד שלנו", אמר ברגר. "(אנשי רה"מ) לחצו לאשר את העסקה ומהר. כמובן שהדרג המקצועי התנגדו מאוד, עלו לטונים גבוהים. נתתי להם את כל הגיבוי והחיזוק. בשלב מסוים נאמר שאם סמנכ"ל הכלכלה במשרד הרן לבאות לא יכתוב חוות דעת לאישור העסקה, הוא (לוקר) יכתוב. אמרתי שזה בטיפול שלנו ולא של לשכת ראש הממשלה, לא נתתי למשרד להיכנע ללחצים".
הפרקליטות מבקשת שברגר יעיד גם בנוגע לתיק 1000, אך עורך דינו של נתניהו עמית חדד מתגנד לעדות.
התובעת בתיק 1000, עו"ד קרן צבירן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, מבקשת לשאול את ברגר על התיק – שבו מואשם נתניהו בין היתר בהפרת אמונים בשל קבלת טובות הנאה ממקורבו ארנון מילצ'ן, שהחזיק במניות בערוץ 10. בכתב האישום נכתב שעוד לפני התקופה שאליה מתייחס כתב האישום, עסק נתניהו בענייניו האישיים של מילצ'ן. כך, נכתב: " לאורך השנים הנאשם נתניהו לא נמנע מלעסוק בעניינים הנוגעים לערוץ 10 – למרות שידע כי מילצ'ן מחזיק במניותיו". לדברי צבירן, "אפשר לשמוע את העד (בנושא), זה מעיד על העיסוק של מר נתניהו בנושא ערוץ 10 בשנים עד 2015. אני לא מבקשת לייחס מעשה הפרת אמונים, אלא ללמוד על זיקות רחבות יותר".
חדד מצדו טוען כי שהעיסוק של נתניהו בענייני ערוץ 10 לא הוכנס לסעיפי האישום, ולכן עדותו של ברגר בנושא אינה רלוונטית. "הולכים לבזבז זמן שיפוטי יקר", אמר חדד. "זה אירוע לא רלוונטי, ערוץ 10 לא מופיע בכתב האישום".
התמלול מבית המשפט פורסם ע"י העיתונאי נטעאל בנדל ב'הארץ'
