בית משפט השלום בתל אביב מחק הבוקר (א') את תביעת הדיבה שהוגשה נגד ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, על ידי רופאים שהשתתפו בסרט של אורלי וילנאי וגיא מרוז ובו נמתחה ביקורת על ההתמודדות של מדינת ישראל עם מגיפת הקורונה. ד"ר אלרעי-פרייס הגיעה מלווה במאבטח שהוצמד לה אתמול בעקבות האיומים על חייה. בדיון בבתי המשפט הוחלט על מחיקת תביעת הדיבה שהגישו נגדה רופאים שהשתתפו בסרט "ומה אם כל העולם טועה".
השופט אבי שליו ציין בהחלטתו ש"התובעים הסכימו למשוך את תביעתם כך שהיא נדחית. התובעים הבהירו כי אינם מכחישי קורונה ואינם מתנגדי חיסונים. בית המשפט הציע לצדדים לצאת בהצהרה משותפת על הכוונה לנהל שיח מקצועי מכבד. אולם, ככל הנראה מחשש שייעשה שימוש לרעה בהצעה זו, לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה. "לא נותר לי אלא לדחות את התביעה. לקחתי בחשבון את העובדה כי התובעים נענו לבקשת בית המשפט ובסופו של יום לא נדרשה הנתבעת להגיש כתב הגנה".
ארבעה הרופאים – ד"ר אמיר שחר, פרופ' איתן פרידמן, פרופ' אודי קימרון ופרופ' אייל שחר – תבעו מראש שירותי הבריאות 150 אלף שקל כפיצוי על כך שכינתה אותם "מכחישי קורונה". הם השתתפו בסרט שהפיקו העיתונאים גיא מרוז ואורלי וילנאי. ד"ר אלרעי-פרייס מתחה עליהם ביקורת בקבוצת וואטסאפ סגורה שבה חברים למעלה מ-250 רופאים.
בעדותה בבית המשפט אמרה ד"ר אלרעי-פרייס: "אני חושבת שבמגיפה הדבר הבסיסי הוא אמון הציבור, והאמצעים להילחם במחלה הם: מסיכה, התחסנות והימנעות מהתקהלות. הוכנסתי לקבוצת הוואטסאפ הזו על ידי פרופ' חגי לוין כשנכנסתי לתפקידי. לפני היתה פרופ' סיגל סדצקי, שעדיין שם. כל התכתובות שלי בקבוצה הם הסברים וניסיון לסייע נוכח המצב. אין שם דיבורים אישיים".
ועל עצם התביעה אמרה: "מה שמנסים לעשות פה זה דבר מקומם. מנסים להביא את השיח על המדיניות לבית המשפט. אני הדמות המוסמכת והתגובה שלי בקבוצת הוואטסאפ היא בתוך קבוצה של אנשים העוסקים בבריאות הציבור בכל הארץ. מתוקף תפקידי הייתי חייבת להגיב על הסרט הנ"ל. יש לזה משמעות שאנשים העוסקים בבריאות הציבור משתתפים בסרט הזה עם אמירות שעלולות לפגוע בבריאות הציבור במהלך המגיפה".
פרופ' פרידמן העיד: "מה שהפריע לנו זו ההשמצה, חוסר האמת והעובדה של-250 רופאים הועברה הודעה כי מי שהשתתף בסרט הזה הוא מכחיש קורונה. הפרסום המכחיש עליי ועל חברי איננו הולם את בניית אמון הציבור. חיזוק אמון הציבור הוא חלק מסל הכלים. אנחנו רצינו להגיד מול המצלמות שיש עוד דרכים להתמודד עם המחלה הזו וסגרים הם לא הדרך".
בהודעת הוואטסאפ שבה התמקדה התביעה, כתבה ד"ר אלרעי-פרייס: "מותר לחשוב אחרת, מותר להעביר ביקורת. אבל כמי שחווה את זה בחודשים האחרונים ומקרוב, אין עבודה מקצועית, עניינית, במטרה לתרום לבריאות הציבור ולסייע במלחמה במגיפה אלא יש ריצה לתקשורת ולוועדות, מעל כל עץ רענן כדי להתנגח, לרוב בלי נתונים, בלי אמת, בלי לבדוק אפילו. אלא עם סיסמאות שאין מאחוריהם כלום ולא באמת מועילות, אלא רק תורמות לפגיעה באמון הציבור".
התובעים טענו בתביעה שלהם: "ההודעה (של ד"ר פרייס) רוויה בהשמצות שקריות, כולל הכינוי 'מכחישי קורונה ומתנגדי חיסונים… כולנו מומחים בעלי שם בתחומי הרפואה ובתחומים העוסקים בהתפשטות מגיפות".
בתום הדיון ביציאה מבית המשפט אמרה ד"ר אלרעי-פרייס לתקשורת: "זה סיום ראוי לתביעה אומללה שראוי שלא היתה מוגשת. בית המשפט דחה אותה על הסף – כפי שהיה ראוי. זה סיכום לפרק לא ראוי בתולדות המגיפה. השיח ימשיך להיות מכבד והדרך לשנות מדיניות היא לא באמצעות בתי המשפט".
