גלזגו שבסקוטלנד נפתחה היום (שני) פסגת האקלים העולמית לדון בשינויי האקלים ההרסניים והמחריפים. אל הכינוס באו יותר מ-130 ממנהיגי העולם. ראש הממשלה בנט ינאם אחר הצהריים והוא צפוי להודיע שישראל מתחייבת להוריד לאפס את פליטת גזי החממה עד שנת 2050. בנט נועד בגלזגו עם ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, ואמר לו כי נושא האקלים לא צריך להיות נושא פוליטי משום שמדובר בעתיד ילדינו. לאחר מכן נפגש בנט גם עם נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת הודו נרנדה מודי.
נאום הפתיחה היה של ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שהצהיר: "זה דקה לחצות. אם לא נפעל היום ואם לא נממש את כל ההבטחות כאן בגלזגו – מחר יהיה מאוחר". עוד אמר ג'ונסון כי "עליית הטמפרטורות היא מהירה וכולה מעשיי ידי אדם. עוד שתי מעלות ואנחנו סוגרים את שרשרת אספקת המזון, עוד שלוש מעלות – יותר שריפות, יובש ומכות חום. ארבע מעלות – ואנחנו יכולים להגיד ביי למיאמי, שנחאי, אלכסנדריה, שיתכסו תחת מי ים".
אחר כך עבר ג'ונסון לבחון את הפתרונות. "אנחנו יכולים לטעת טריליון עצים עד 2030, זה מפחית את גזי החממה ומאזן את העולם. במשך 200 שנה העולם המתועש התעלם לחלוטין מהבעיות שהוא יצר. צריך לעבור לטכנולוגיה ירוקה. יש לנו את הטכנולוגיה והתקציבים".
בסוף סיכם ראש ממשלת בריטניה: "הדורות הבאים לא יסלחו לנו אם נכשל בפסגת גלזגו. אם הפסגה לא תסמן את סוף המשבר, היא לחלוטין צריכה להיות תחילת הסוף של המשבר. עלינו להפוך את הרגע הזה לרגע שבו האנושות מתחילה לנטרל את הפצצה, אנחנו יכולים לעשות את זה".
אחרי ג'ונסון עלה לנאום מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. "מספר מדינות קיבלו על עצמן התחייבויות לאפס פליטות פחמן עד אמצע המאה", אמר. "צבא הפעולה האקלימי, בראשות צעירים, בלתי ניתן לעצירה". נציג משפחת המלוכה, יורש העצר, הנסיך צ'ארלס אמר בנאומו: "הזמן אוזל, העולם מביט בנו. מדינות העולם חייבות לפעול, מדינות רבות שנציגיהם נמצאים כאן כבר מרגישים את שינויי האקלים, כל מנהיג של אומה כזו שנמצא כאן יודע עד כמה גבוהות עלויות השיקום, אנו צריכים להתגייס למנוע את האסונות".
את מדינת ישראל מייצגים בוועידה ראש הממשלה נפתלי בנט יחד עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר. בארץ אומנם הציבו יעדים סביבתיים צנועים יותר ביחס למדינות אחרות, אך בנט ינסה לשווק את ישראל כאומת הסטארט-אפ – וכמי שאולי בכוחה למצוא את הפתרון הטכנולוגי שיאפשר לכדור הארץ להתמודד עם המשבר הגדול.
אחת המטרות המרכזיות של הוועידה היא לקבוע דרכי פעולה שיגבילו את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. לשם כך, הוועידה צריכה להבטיח התחייבויות שאפתניות מאוד להפחתת פליטות הגז ולכוון מיליארדי דולרים במימון שקשור לשינויי האקלים. במהלך האירוע יעודכנו בין היתר היעדים שהוצבו במסגרת הסכם פריז ב-2015. בזמנו כמעט 200 מדינות חתמו על ההסכם בבירת צרפת, אולם בפועל רובן לא עומדות אפילו במחצית מהיעדים.
לדברי האו"ם שינויי האקלים כבר גורמים להתגברות סערות, חשיפה לתנאי חום, בצורת ושיטפונות קטלניים, הרג שוניות אלמוגים והרס סביבות חיים טבעיות. הוועידה מבקשת גם להגן על קהילות ובתי גידול טבעיים, לעודד מדינות להגן ולשחזר מערכות אקולוגיות וליצור מערכת שתמנע משינוי האקלים לפגוע בישובים, בפרנסה ובחיי אדם. עוד שואפים בוועידה לעודד פיתוח מערכות שיבטיחו סיוע כלכלי להתמודדות עם המשבר, לעודד שיתוף פעולה עולמי בין מדינות, עסקים ואזרחים. על פי המארגנים הוועידה צפויה להביא להסכם שייחתם שעות או אפילו ימים לאחר תאריך הסיום הרשמי של האירוע ב-12 בנובמבר.
