הרב הצדיק המשפיע רבי אלימלך בידרמן סיפר בשיעורו לפרשת תולדות תשפ"ב, סיפור המלמד עח כוחה של תפילה והשגחה פרטים מיוחדת במינה:
לפני שלושה שבועות בערב שבת בחצות התקיימה הלוויה בבני ברק, לוויה של איש זקן ושבע ימים שהשאיר אחריו משפחה ענפה, ההלוויה יצאה לבית העלמין בראשון לציון וכל המשפחה מלווים באוטובוסים וחלקם בכלי רכב, כשהתחיל הקבורה שמו לב שאחת הבנות ובעלה לא הגיעו להלוויה, החליטו שמפני כבודם חייבים לחכות, מנסים להתקשר לבת והיא לא עונה לטלפון, מנסים ומתקשרים והיא לא עונה.
עד שבסוף נמצאה האבידה, הבת הגיעה ומיד המשיכו בקבורה בזריזות.
אחר כך שאלו את הבת איפה היא הייתה – והיא התחילה לספר שנכנסה עם בעלה לרכב לנסוע לבית העלמין הם לא יודעים למה אבל במקום ללחוץ על בית עלמין ראשון לציון הם לחצו בית העלמין חולון, הם לא יודעים למה.
הם מגיעים לחולון ואין שום לוויה, עד שהתברר להם שלא זו הדרך ולא זו העיר.
הם יוצאים החוצה ומנסים לנסוע והנה הוויז לא עובד, הם פגשו מישהו שניסה להסביר להם ללא הצלחה, אבל כיון שהבין את המצב שעומדים לפני סתימת הגולל, אמר להם 'אני מנהל משרד, ואחת העובדות שלי גרה בראשון לציון, אני מוכן לשחרר אותה לפני הזמן שתדריך אתכם עד המקום' ואכן ירדה העובדת מבנין סמוך ונכנסה לרכב.
מיד שנכנסה היא סיפרה להם בהתרגשות, 'אני רגילה להכין תמיד להכין צרכי שבת ביום חמישי בלילה כי אני עובדת עד שעת אחר הצהרים של יום שישי, והשבוע לא הספקתי להכין ביום חמישי, והבוס קשוח ולא הסכים לשחרר אותי מוקדם בשום אופן – התפללתי להשם שהבוס ישחרר אותי, והנה הוא עולה אלי ואומר לי את משוחררת ויש לך רכב מחכה לך למטה לראשון לציון'.
אמר הרה"צ רבי אלימלך בידרמן: תראו מה זה, כל הטעות בוויז והוויז מפסיק לעבוד ופוגשים מישהו משמים שמציע את העזרה של העובדת, הכל בגלל התפילה של האישה שלא הספיקה להכין שבת.
ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו