הדיון הפתוח על חיסון לילדים: "לא נכריח הורים לחסן"

צוות המומחים הישראלי מתכנס היום לדון באישור חיסוני קורונה לילדים, לאחר שהמרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC) החליט השבוע פה אחד להמליץ על החיסון לילדים, זאת בנוסף להמלצה שניתנה על ידי ועדת המומחים של ה-FDA כבר בשבוע שעבר.

להלן ציטוטים מתוך הדיון כפי שדווחו בחדשות 12:

 ד"ר אשכנזי-הופנונג: "ההערכה שכ-1% מהילדים שחלו בקורונה חווים תופעות לונג-קוביד היא סבירה".

 ד"ר אשכנזי-הופנונג ממשיכה להציג את ההשלכות של הלונג-קוביד בילדים: "היו מקרים של רגרסיה התפתחותית – ילדים שהלכו חזרו לזחול וילדים שעסקו בפעילות ספורטיבית התקשו לעמוד שוב במאמצים אלו".

 ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג, מומחית למחלות זיהומיות במרכז רפואי שניידר המשתתפת בדיון: "אין עדיין מספיק מידע לגבי לונג-קוביד בילדים. מחקר באיטליה הגיע למסקנה שכ-30% מהילדים מהם יחוו תסמינים לאחר המחלה, אבל המחקרים שנעשו בישראל ובבריטניה שהיו נרחבים יותר מדברים על שיעורים נמוכים באופן משמעותי, של כ-2%-5%".

משרד הבריאות מעדכן: עד היום 219 ילדים בגילאי 5 עד 11 כבר חוסנו בארץ, אחרי שקיבלו אישור חריג. היו ארבעה מקרים של תופעות קלות כמו חום, חולשה כללית וכאב במקום ההזרקה. בנוסף, היה מקרה אחד של ילד שסבל מפרכוס שמונה ימים לאחר החיסון, אך לא נגרם לו נזק נוירולוגי.

 עד כה התקבלו במשרד הבריאות כ-3,300 דיווחים על שינויים במחזור החודשי לאחר התחסנות. "הנושא נמצא בבדיקה והמשרד עוקב אחר הממצאים", נאמר בדיון. מאחר שהתופעה לא מובילה לאשפוז – אין דרך לדעת את שכיחות התופעה.

 ד"ר אמיליה אניס, ראש המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מציגה נתוני מעקב אחר 744 אלף מנות חיסון שניתנו לילדים בגילאי 15-12 בישראל: "בהתבסס על המידע הקיים היום, לא צפוי שתהיינה תופעות לטווח הרחוק".

 כעת מוצגים נתונים על מועילות החיסון אצל בני הנוער. ד"ר אלרעי-פרייס: "ילדים שחוסנו מוגנים פי עשרים מפני הדבקה עם סימפטומים לעומת ילד לא מחוסן".

 ד"ר אלרעי-פרייס מעדכנת: "בסך הכול דווח על 227 מקרים של אשפוזים בעקבות PIMS אצל ילדים חולי קורונה. ישנם 71 מקרים נוספים שנמצאים בהליכי בירור ושני בתי חולים לא העבירו דיווחים למשרד הבריאות, כך שהנתונים לא מלאים. לא היו פטירות בעקבות PIMS בקבוצת הגיל 11-5. הייתה פטירה אחת של חולת קורונה בקבוצת הגיל 15-12 – יש חשד שהסיבה לכך הייתה PIMS, אך זה לא ודאי".

 – ד"ר אלרעי-פרייס הוסיפה כי "לפני שהחל מבצע החיסונים בישראל, חלקם של הילדים בתחלואה עמד על כ-35%, כמו חלקם באוכלוסייה. לאחר חיסון האוכלוסיה הבוגרת – כ-50% מהתחלואה בישראל עברה להיות בילדים. לגבי גילאי 11 ומטה – יותר מ-40% מהתחלואה התרכזה בקבוצת גיל זו. אצל בני 11-5 נפטרו ארבעה ילדים מקורונה, מאז תחילת המגיפה. סך הכל 11 נפטרים עד גיל 18".

 – ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש אגף שירותי בריאות הציבור: "כמו שאנחנו אומרים לאורך כל הדרך – אין כאן ניסיון להכריח או לכפות. נציג את הנתונים וכל הורה יעשה את הבחירה הנכונה עבורו. אנחנו מברכים על קיומו של הדיון הציבורי הזה".

 – הסיכון של דלקת שריר הלב: במצגת פייזר מציינים כי מדובר בסיכון נפוץ ממחלות נגיפיות. הסיכון של אדם לחלות בדלקת שריר הלב מנגיף הקורונה גבוה כמעט פי 16 בהשוואה למי שלא נדבק בנגיף. הם מציינים כי במקרים נדירים אכן נצפתה דלקת שריר הלב בילדים ובני נוער לאחר חיסון – כשהתדירות גבוהה יותר לאחר מנה שנייה.

 – נציגת פייזר מוסיפה כי לא היו מקרים של תגובות אלרגיות חמורות או אירועי מיוקורדיטיס/פריקרדיטיס בקרב קבוצת המחקר של פייזר בבני 11-5. גורטמן הוסיפה כי "לפי המחקר אין תופעות לוואי מדאיגות כתוצאה מחיסון ילדים בגילאי 5 עד 11".

 – התופעות שאותרו במחקר על ילדים בני 11-5 – תגובות מקומיות לאחר החיסון: כאב במקום ההזרקה (74%), עייפות (65%), כאב ראש (60%), כאבי שרירים, אדמומיות, צמרמורת וחום.

 – אלחנדרה גורטמן, נציגת פייזר בדיון, מציגה את תוצאות המחקר על חיסון ילדים בני 11-5: הילדים קיבלו מינון של עשרה מיקרוגרם בשתי מנות. יעילות החיסון של משתתפי המחקר עמדה על כ-90% והוא נמצא בטוח. בשלב הראשון בדקו את החיסון בשלושה מינונים שונים על קבוצה קטנה של 48 ילדים. בשלב השני והשלישי של המחקר – השתתפו 1,500 ילדים שקיבלו את מנות החיסון למול קבוצת השוואה של 750 ילדים שקיבלו פלסבו (חיסון דמה).

 – ד"ר בועז לב: "אחת הסוגיות שעלתה מהציבור היא ניגודי העניינים של מי מחברי הוועדה. המחקר של פייזר לא נערך בארץ ולא היו מעורבים בו חוקרים מישראל. אין מי מחברי הוועדות שנהנה ממנו ישירות או בעקיפין".