ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) בפה אחד את הצעת החוק של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער להגבלת כהונת ראשי ממשלה. "הגבלת כהונה היא עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו", כתב סער בחשבון הפייסבוק שלו.
החוק לא יחול רטרואקטיבית, כך שלראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, תהיה אפשרות להתמודד על התפקיד ואף לכהן בו שמונה שנים נוספות.
סער פרסם את תזכיר החוק בתחילת החודש שעבר. לפי ההצעה, חבר כנסת שכיהן בתפקיד ראש הממשלה שמונה שנים, בין ברציפות ובין שלא ברציפות, לא יהיה כשיר עוד לכהן בתפקיד. ביום שבו תסתיים תקופת שמונה השנים יראו את הממשלה כאילו התפטרה מתפקידה, ובהתאם להוראות חוק היסוד, הדבר יוביל לפתיחה בהליכים להקמת ממשלה חדשה.
במניין התקופות לא תבוא בחשבון התקופה שבה כיהן חבר הכנסת באופן זמני ומוגבל בזמן כממלא מקום ראש הממשלה בשל נבצרותו הזמנית של זה, לשון ההצעה. בנוסח החוק נקבע כי כהונה בתפקיד ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים אינה בגדר כהונה כראש הממשלה לענין הגבלת כהונה.
ביום חמישי אמר סער בריאיון למיכל רבינוביץ' בחדשות הערב בכאן 11: "נצליח להעביר את החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה". הוא התייחס גם לחוק למניעה מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ואמר: "נפעל כדי להגיע להסכמות".
מהליכוד נמסר: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו.
דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם.
כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל.
