שער הדולר נקבע היום (רביעי) על 3.074 שקלים, שפל של 26 שנה. גם היורו בצניחה חופשית, ושערו נקבע על 3.47 שקלים, זאת לאחר השיא השלילי מאתמול. במהלך היום השערים הרציפים של המטבעות הגיעו למספרים נמוכים אף יותר – הדולר ירד בשעות הצהריים מתחת ל-3.07 ובעת פרסום השער היציג עמד על כ-3.06 שקלים, זאת בזמן שהיורו צנח לאזור ה-3.46 שקלים, ירידה של 1.24%, שפל מאז נובמבר 2000.
הכלכלה הישראלית היציבה, שמעלה את הביקוש לשקל ברחבי העולם, קיבלה רק אתמול עוד חיזוק חיובי בדמות הבעת האמון של חברת דירוג האשראי S&P, שהביעה אמון באיתנותה של הכלכלה ובכך הצטרפה לחברת FITCH שהביע את אותו סנטימנט כלפי המשק הישראלי. גם חוזקם של ענפי הייצוא בישראל, ובפרט של ענף ההייטק, מחזקים את השקל.
בשנה האחרונה השקל התחזק ביותר מ-10% מול הדולר. לדברי פרופ' ירון, "תמונת השוק שונה לגמרי כעת, והשקל המתחזק עשוי לבלום במעט את האינפלציה בעולם". בבנק ישראל מעדיפים לראות באינפלציה הגואה בעולם, וגם בארץ, מצב זמני, ולכן הם לא מגיבים לה באופן שהכרנו בעבר. האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-6.2% ובישראל היא עומדת כעת על 2.6% – קרוב לטווח היעד העליון – 1%-3%. התנהלות השוק כעת, ללא התערבות בנק ישראל, עשויה להמשיך לחזק את השקל מול הדולר והיורו. סוחרים בשוק אומרים שהחברות הזרות כאן מכתיבות ביקוש גבוה לשקל, ומנגד רמת הביקוש לדולר וליורו מצד הישראלים ירדה.
בנק ישראל השלים כבר לפני יותר מחודש את תוכנית רכישות המט"ח שלו, בהיקף של 30 מיליארד דולר, וצבר יתרות מט"ח גבוהות מ-210 מיליארד דולר. מדובר ביתרות חריגות בהשוואה למקובל במדינות המפותחות בעולם, המסתכמות ב-40% מהתמ"ג. נגיד הבנק העריך כי הריבית תישאר ברמתה הנמוכה, 0.1%, עמוק לתוך השנה הבאה, ובכך הוא מתיישר עם הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות בעולם, המודאגות בעיקר בנושא הצמיחה.
בשוק ממתינים כעת בדריכות למסחר היום, שבמהלכו יתברר עד כמה הבנק מוכן להישאר מחוץ למגרש המט"ח כשזה ממשיך לאבד גובה מול השקל.
מלבד פעילות היצואנים, השקל נוטה להתחזק גם כאשר תנועות ההון לישראל גדלות. אחת הסיבות הבולטות לתנועות הון משמעותיות היא הצלחה עודפת של השקעות הישראלים בחו"ל. אפשר לחשוב על זה שהייצור של ישראלים לא חייב להתבצע בארץ וגם ניתן להיות בעלים של עסקים יצרניים בחו"ל. הרי בסופו של יום, המטרה שלנו כמשק היא לא לייצא לשם היצוא, אלא לייצר רווחים. במובן הזה התחזקות השקל אינה רק תופעת לוואי של ההתעשרות אלא גם ההתבטאות שלה, היא משפרת את כוח הקנייה העולמי שלנו וכיום באה לידי ביטוי גם באינפלציה מרוסנת ביחס לעולם (2.5% שנה לאחור).
לאינפלציה נמוכה ולמטבע מתחזק יש יתרון נוסף גדול מאוד – הם מפחיתים מהלחץ על בנק ישראל להעלות ריבית. הריביות המרוסנות ואף היורדות מקילות על המשק כולו, כולל על היצואנים, הן שומרות על עלויות מימון נמוכות ואף תומכות בעליית ערך הנכסים בשווקים, מה שמייצר לכולנו רווחים. בשורה התחתונה שקל מתחזק זה לפעמים קשה, אבל גם אומר שאנחנו בעלייה.
עם זאת, עד לפני חצי שנה בנק ישראל המשיך לרכוש מט"ח בכמויות עצומות כדי להחליש אותו. למה? הנפגעים העיקריים מהתחזקות השקל הם היצואנים. בעוד הסחורות מחו"ל הופכות זולות יותר, הסחורות הישראליות הופכות יקרות יותר. גם המשכורות שמשלם היצואן הן בשקלים בעוד הרווחים הם במטבע זר, כך שהפער מצמצם הלכה למעשה את הרווח שלהם. לעתים השחיקה ברווחים מובילה מאוחר יותר להפסדים, ואלה בתורם מובילים לפיטורים.
כיוון שיצוא הוא מנוע צמיחה עיקרי לכלכלה מקומית בנק ישראל מנסה לעזור ליצואנים באמצעות קנייה עצומה של כסף זר. המטרה של הבנק היא ליצור ביקוש מלאכותי לכסף זר וכך להעלות את ערכו על חשבון השקל.
בקרב הכלכלנים קיימת מחלוקת אם זו אכן שיטה טובה. הרי אם השקל מתחזק מסיבות אמיתיות בשטח, קנייה של מט"ח תעזור רק נקודתית ולא לטווח ארוך. עוד טוענים שהצרכנים נפגעים מכך כי עכשיו הקנייה שלהם תתייקר. כך שמצד אחד היצואנים מרוויחים אבל הצרכנים מפסידים.
עוד טוענים כלכלנים שעיקר היצוא בארץ הוא בהייטק ועקב הביקוש הגבוה למוצריהם הייחודיים הם יכולים להעלות מחירים. זה לא המצב בתעשיות המסורתיות שלהן מתחרים רבים ברחבי העולם, כך שייקור של מוצריהן יכול להוביל לקריסתן.
מדוע השקל בכל זאת הוא האלוף הבלתי מעורער של עולם המטבעות?
בטור ב’גלובס’ הסביר זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש כי “אולי בגלל שאין “איום” נגד המהמרים על התחזקות השקל. הריבית בישראל זמן רב קרובה לאפס כאשר האופציה של הריבית השלילית נפסלה ע”י בנק ישראל. אולי עדיף היה מלכתחילה לא להוריד ריבית לאפס אלא להשאירה ברמה קצת יותר גבוהה כדי לשמר “מרחב איום”, כפי שנעשה במדינות שדומות לישראל מבחינת המצב הכלכלי כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קוריאה ועוד.
“ריבית שלילית שהונהגה במדינות הסקנדינביות, שוויץ או יפן, פתחה מרחב איום חדש נגד הספקולנטים. מדינות אלו הפעילו גם כלים נוספים כדי להחליש את המטבע כולל התערבות בשוק המט”ח ורכישות אגרות החוב.
“ישראל עד לא מזמן שמרה על התערבות בשוק המט”ח ככלי נגד הספוקלנטים. לא איום גדול מאוד, אך בכל זאת מרתיע. ברגע שבנק ישראל הפסיק “להילחם”, כלומר להתערב במסחר במט”ח, המגמה של התחזקות השקל התעצמה במהירות. עד לתחילת שנת 2019 השקל לפחות היה נחלש ביחס לדולר כאשר הדולר התחזק בעולם. אולם, מתחילת השנה הדולר התחזק בכ-2% ביחס לסל המטבעות העיקריים בעולם, אך דווקא מול השקל הוא נחלש בכ-6%.
“ההתחזקות האחרונה של השקל עוררה שוב וויכוח האם שקל חזק הוא טוב או רע למשק. יש טיעונים שתומכים בצד זה או אחר, אך כמו בכל וויכוח האמת לא נמצאת בקיצון. לא שקל חלש מדי, אך גם לא החזק בעולם טובים למשק הישראלי. הניצחון המוחץ של השקל בשנים האחרונות הוא תופעה קיצונית שלא מתיישבת עם הפרמטרים הכלכליים של ישראל.
“עוצמה מוגזמת של המטבע הישראלי מעלה חשש שהיא מלאכותית ולא רק פוגעת במגזר היצואני, אלא גם עלולה להתהפך במהירות כשהנסיבות ישתנו, כפי שקורה פעמים רבות בשווקים הפיננסיים”, כתב זבז’ינסקי.
