על רקע קידומו המסתמן של 'מתווה הכותל' באחת מישיבות הממשלה הקרובות, עיתון 'המבשר' חשף ביום שישי את ההדמיות ששורטטו לקראת כינונו, משמעויותיו והשלכותיו על רחבת הכותל במתכונתו הקיימת.
בניית רחבה חדשה והכרה לראשונה בזרמים הלא אורתודוקסים. הממשלה אישרה בתאריך 31/1/16 את יישום המתווה החדש להסדרי התפילה בכותל, במסגרתו תיבנה בסמוך לרחבת הכותל הקיימת רחבה תפילה נוספת שתנוהל על פי רצונם והשקפת עולמם של הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים. המתווה הוקפא לאחר מכן וכעת הממשלה הנוכחית מבקשת לאשרו, ובכך להכיר לראשונה בזרמים הלא אורתודקסיים, ולהעניק להם מעמד רשמי במקום המקודש ביותר לעם היהודי.
בניגוד ל'עזרת ישראל' הקיימת – תוקם רחבת ענק על פי מנהגי הרפורמים. אחת הטעויות הנפוצות בסוגיית הכותל, היא שהמתווה מתייחס לרחבה הקטנה הקיימת כיום, המוכרת כ"עזרת ישראל" אותה יזם נפתלי בנט בשנת 2013 בהיותו שר.
ולא היא – המתווה החדש, והתקנות הנלוות מהוות שינוי מהותי מהנהוג כיום, וממתחם קטן ללא מעמד רשמי, מנהלתי, תקציבי או דתי, הופכת הרחבה למתחם ענק, במעמד שווה לרחבה הרגילה, תוך הגדרה חד משמעית כי היא תנוהל על פי מנהגי הרפורמים בלבד, לפי מדיניות המועצה שתוקם בהשתתפות נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל.
גודלה של הרחבה החדשה תשתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ"ר שהוא כ-70% מעזרת הגברים הקיימת, ו-130% מעזרת הנשים הקיימת. המגע עם אבני הכותל – 25 מטר. זאת, הרבה מעבר לגודל "עזרת ישראל" הקיימת כיום – 450 מ"ר.
בימים אלה מתפרסת הדמייה מלאה של הכותל הרפורמי הכוללת מפלסי ענק בני שלוש קומות. מי שעומד מאחרי תכנון ההדמיה וביצועה היא חברת האדריכלות "הנדל אדריכלות" – הפועלת בעיקר בניו יורק ואבו דאבי.
על פי ההדמיה "לראשונה, נראה כי כלל הרחבות יאוחדו לרחבה אחת גדולה שתחולק לעזרת גברים, עזרת נשים ורחבה רפורמית מעורבת.
כמו כן תהיה כניסה אחת לכל מתחם הכותל המערבי, שלא ניתן לעוקפה. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה: נתיבי בידוק – נשים, גברים ומעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר – האורתודוקסי או הרפורמי.
בעקבות המורכבות בבניית הגבהה בסמוך לכותל – על פי התכנון יוקמו שלוש קומות שונות שיעמדו לרשות הרפורמים ו"נשות הכותל" – שם הם יקיימו תפילות ואירועים על פי הכללים של מועצה חדשה שתוקם שבין חבריה יהיו נציגים של התנועות הרפורמיות.
בתוכנית העבודה של חברת "הנדל אדריכלות" נכתב כי "החברה התבקשה לסייע לממשלת ישראל, לתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות של היהדות, וכן לנשות הכותל, ביצירת חלל תפילה שוויוני בצמוד לרחבת הכותל".
עוד הוסבר כי "מטרת העיצוב הייתה ליצור מרחב אזרחי שיעניק מעמד שווה לקבוצות הדתיות הללו שנדחקו לשוליים בחברה הישראלית המודרנית. מקום התפילה החדש הזה יהיה בפארק הארכיאולוגי של ימינו, בין מרכז דוידסון, הכותל המערבי ומסגד אל-אקצא".
החברה ציינה במסמך הרשמי כי הכנת ההדמיה במקום "הציבה מספר אתגרים עיצוביים, לרבות שילוב של מבנים ארכיאולוגיים משמעותיים קיימים, כמו גם מכשולים טופוגרפיים ומחזוריים כתוצאה מהשינויים המשמעותיים בגובה על פני מספר אתרים".
תקצוב ממשלתי: 35 מיליון ש"ח ו5- מיליון ש"ח שוטף. מעבר לתקציב הקמת המתחם בסך של 35 מיליון שקל התחייבה הממשלה להעברת תקצוב שנתי שוטף לתחזוק הרחבה. התיקצוב הממשלתי לרחבת הכותל הרגילה כיום עומד על כ- 3 מיליון ש"ח, ולדברי מנכ"ל התנועה המסורתית יזהר הס, התחייבה הממשלה לתקציב שוטף לרחבה הדרומית בסך 5 מיליון ש"ח.
ציוד קבוע: ספרי תורה וסידורים ברחבה הרפורמית. בשונה מהמצב הקיים כיום ב"עזרת ישראל", ברחבה החדשה יוצבו בקביעות ספרי תורה, סידורים, שולחנות לקריאה בתורה, בדיוק כמו ברחבת התפילה הצפונית. על פי התקנות החדשות, תוגדר הרחבה כ"מקום קדוש" ויחולו בה תקנות המקומות הקדושים כחלק אינטגלי מרחבת הכותל.
הפקעת סמכות רב הכותל והמקומות הקדושים. על פי התקנות החדשות, "הממונה על רחבת התפילה הדרומית" יהיה נציג שיבחר ע"י ראש הממשלה ולא על ידי רב הכותל. בכך נוצר מצב תקדימי שישנו מקום המוגדר כאחד "המקומות הקדושים" אך הוא מופקע מסמכויות "רב הכותל והמקומות הקדושים", או גורם דתי אחר.
ריקון מלא של סמכות הרבנים הראשיים. על פי סעיף 2 במתווה, התקנות ישונו, ולא תהיה רלוונטיות לרבנים הראשים שעד כה כל החלטה בסוגיית הכותל הייתה מחייבת את התייעצותם ומעתה לא.
רחבת תפילה רפורמית 'למהדרין' ואיסור מנהגים אורתודוקסים. התקנות החדשות יוצרות הרבה מעבר למתחייב ע"י בג"ץ לאפשר לרפורמים מקום תפילה, והן קובעות כי חל איסור לנהוג ברחבה החדשה שתוקם – איזה מנהג "אורתודקסי", כגון הצבת מחיצה, למעט מחיצה עבור "נשות הכותל".
לראשונה הרפורמים מקבלים תפקיד רשמי במועצה ממשלתית. נציגים רפורמים וקונסרבטיבים רשמיים ימונו ל"מועצת רחבת התפילה הדרומית" והרחבה הדרומית תנוהל בכפוף למדיניות המועצה שתוקם, ולא בכפוף לרבנות הראשית לישראל. לראשונה, נציגי הזרמים מקבלים תפקיד רשמי במועצה ממשלתית.
תקדים דרמטי שישפיע על שינוים בגיור, נישואין וכשרות. אישור המתווה מהווה סכנה גדולה בפריצת הסטטוס קוו ובנתינת הכרה לארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים, לראשונה בתולדות המדינה. ההכרה ונתינת המעמד שיקבלו הרפורמים והקונסרבטיבים בהחלטה זו, הינה תקדים אשר מהווה פתח למערכות נוספות לדרישת הכרה ושיוויון בנושאים אחרים בענייני הדת במדינה, כגון גיור, נישואין, כשרות.
המתווה החדש לא ימנע את העימותים עם 'נשות הכותל'. החלטת הממשלה לא נועדה לפתור נקודתית את בעיית "נשות הכותל", וחרב הבג"ץ התלויה ועומדת בעניינן וכי מטרת ההחלטה היא לתת מקום וביטוי לזרמים שאינם אורתודקסיים כחלק בלתי נפרד מן העם היהודי. המתווה החדש לא ימנע את המשך הפרובוקציה של נשות הכותל כפי שחלק מהן כבר הצהירו שתעשינה וככל הנראה לא נותן מענה לתביעותיהן בבג"ץ.
אחד הארגונים המרכזיים העומדים בחוד החנית במאבק בהכרה ברפורמים סביב 'מתווה הכותל' הוא 'מרכז ליב"ה'. בשיחה שקיים 'המבשר' עם מנכ"ל הארגון הרב אורן הניג הוא הסביר מדוע חשוב להיאבק על קדושת הכותל עכשיו יותר מתמיד ומודאג מהתנהלות הממשלה.
"כיום המאבק העיקרי של ארגונים אלו הוא המאבק על הכותל, אך כוונותיהם למעשה הם להמשיך ולהנחיל את תפיסת עולמם אשר מוחקת את הייחודיות היהודית של מדינת ישראל ביחס לשאר מדינות הגויים".
לדבריו, הצד הרפורמי רואה בתפילות הללו בכותל ככרסום משמעותי בסטטוס קוו. "הרפורמים רואים בכותל נקודת הכרעה לכל הסוגיות של הדת ומדינה. אם אנחנו מוותרים בשריד בית המקדש שלנו, ברור להם שניתן להמשיך הלאה לבג"ץ ולמקומות נוספים. ברור להם שזו השפעה רוחבית על כל נושאי הדת והמדינה בישראל".
הניג מודאג מאוד מהתנהלות הממשלה הנוכחית. "צריך לדעת שראש הממשלה הנוכחי בנט גאה בזה שהוא הקים את רחבת ישראל, באופן בלתי חוקי. בודאי שבמפלגות האחרות בממשלה תומכים בזה ורוצים לקדם את הרפורמים. אין חבר כנסת אחד בקואליציה שהרים את הדגל ונאבק למען הכותל. אנחנו צריכים, היהודים המסורתיים, הדתיים והחרדים לבוא ולעצור אותם ולומר להם – זה לא יקרה. אם לא נתאגד, הציבור המסורתי, הדתי והחרדי וניאבק נגד זה ונציב קו אדום – יהיה לנו כותל רפורמי".
